"חובה הלכתית להעניק תשר למלצר במסעדה"

קיימת חובה הלכתית להעניק תשר במקום שבו קיים מנהג ברור לעשות זאת ובסוג שירות בו הדבר מקובל, כגון למלצר במסעדה. החובה קיימת גם במקרים בהם המעסיק עובר על החוק, אינו משלם שכר לעובדיו וכל הכנסתם היא מהטיפים. כך אומר הרב שלמה אישון, ראש מכון כתר העוסק בדיני ממונות.

בתשובה המתפרסמת בגיליון החדש של "אמונת עתיך", בהוצאת מכון התורה והארץ שבאשקלון, מוסיף הרב אישון וקובע, כי אם אין מנהג ברור לתת תשר - אין חובה הלכתית לעשות זאת, אם כי ראוי לעשות כן כאשר מדובר בנוהג הרווח בציבור.

בנושא אחר אומר הרב אישון, כי די בכך שמפתחי תוכנה אסרו על השימוש בה בלא תשלום, כדי לאסור מבחינה הלכתית את השימוש בה. האיסור מתחזק אם התוכנה כוללת קוד שנועד למנוע שימוש חינמי, והעובדה שמישהו הצליח לפרוץ את התוכנה אינה מתירה לאדם אחר להשתמש בה. עוד מדגיש הרב אישון, כי אותו דין חל גם אם החברה המפתחת והפורצים אינם יהודים, משום שגם גזל גוי אסור ומשום "דינא דמלכותא דינא" ויש לכבד את החוק האוסר שימוש בתוכנות פרוצות.

בהקשר של אותו כלל כותב הרב אישון, כי מי שסובר שלמדינת ישראל אין גדר של "דינא דמלכותא" (דהיינו חלק מן החרדים - א.ל), לא יוכל להשתמש בתשתיות ציבוריות. הוא מסביר, כי לצורך הקמת כבישים וגשרים יש צורך להפקיע קרקעות, ומי שאינו מקבל את סמכותה של המדינה לעשות זאת - חייב לראות את הקרקע כגזולה ואסור לו להשתמש בה.

שאלה אחרת בה דן הרב אישון היא, האם מותר להפקיד כספים בתוכנית חיסכון כאשר יש חשש שהבנק ישתמש בהם לצרכים שאינם על-פי דרך התורה. הוא משיב בחיוב ומסביר, כי הספק אינו מהווה גורם משמעותי במקרה זה, ודאי לא כאשר מדובר במשקי בית שסכומי השקעותיהם זניחים מבחינת תקציבו של הבנק.

תשובה בנושא דומה ניתנה למי שעומדת להתחיל לעבוד כיועצת השקעות בבנק לאומי, ושאלה כיצד תוכל להימנע מלסייע בהשקעות בחברות המחללות שבת. הרב אישון השיב שהנושא אינו פשוט, והבעייתיות קיימת בעיקר בייעוץ פרטני על השקעה בניירות ערך של חברות ספציפיות. הוא אומר, כי היועצת יכולה לסמוך על כך שכספו של הלקוח הבודד אינו משמעותי מבחינת החברה, ולכן אינו מהווה סיוע מהותי לחילול שבת. הרב אישון גם מציע ליועצת להחליט, על-פי התרשמותה מן הלקוח וממידת התעניינותו בשמירת ההלכה, האם כדאי להפנות אותו למסלול של השקעות כשרות.