עובדי הנמלים יוצאים למתקפה הסברתית נרחבת נגד "העליהום התקשורתי", לדבריהם, "שמשרד האוצר מנהל עליהם". מעתה (יום ג', 7.10.03) הם מפיצים איגרת אישית בנוסח זה: "נפגעי השביתה", תעשיינים וכו'.
באיגרת פונים עובדי הנמלים לתעשיינים ואומרים, כי מדובר במאבק על העיקרון הבסיסי של שמירה על הסכמים. "שבירת העיקרון הזה עלולה להיות בעוכרי החברה כולה ולפגוע גם בתעשיינים עצמם", נכתב.
בד בבד, חושפים העובדים את רשימת המינויים הפוליטיים בנמלים. לדברי העובדים, מדובר בקבוצה של "נסיכים" המקורבים לשרי הממשלה, המוצנחים בזה אחר זה לעמדות בכירות למשרות שאין להן תקן, במשכורות עתק ובתנאים נלווים כמו רכב צמוד וכו'. עוד אומרים העובדים, כי מדובר בסוד שמור של הנמלים וכי כולם יודעים עם מי "אסור להתעסק", מחשש שמא יבולע להם.
"המינויים הפוליטיים מונעים מעובדי הנמל הוותיקים להתקדם במערכת, משום שתמיד מוצנחים להם מינויים פוליטיים מעל הראש החוסמים את קידומם".
עובדי הנמלים מפנים אצבע מאשימה כלפי הצמד נתניהו-ליברמן. כך לדוגמא, טענו כי בעל מכונית היגואר שפורסם בידיעות אחרונות הוא חברו הקרוב ביותר של עמרי שרון, והוא נמצא רוב הזמן במשרדו של ליברמן. לדבריהם, "יש קשר של שתיקה סביב המינויים הפוליטיים. הנמלים הפכו ללשכת תעסוקה למקורבים פוליטיים. זאת הקומבינה של שרון נתניהו וליברמן, כל אחד ממנה את פעיליו הפוליטיים בנמל".
במכתבם של עובדי הנמלים מציינים העובדים, כי "כולנו בעד ייעול הנמלים ושיפור השירות", ומוזכר מאבק אשר התקיים לפני כשנתיים, אשר כלל גם הוא שביתות ועיצומים, בעקבותיו הגיעה ההסתדרות להסכם עם הממשלה בדבר ייעול הנמלים. "ההסכם כלל פשרה כואבת שהתקשינו לקבל, בין היתר סוכם על הגדלת מספר שעות העבודה, הקטנת הפרמיות, מתן שירות במשמרות גם בשעות הלילה ועוד".
מרגע חתימת ההסכם ועד היום, טוענים העובדים, העבודה בנמל התנהלה ללא דופי. לכן, אומרים העובדים, הטענות "כאילו אנחנו המחסום בפני ייעול אינם אלא דברי הסתה ודמגוגיה".
הממשלה החליטה, לטענתם, כי ההסכמים בטלים ומבוטלים. "ביטול הסכמים הוא נורמה פסולה, המסכנת את התשתית המוסרית של המדינה. כאנשי עסקים, כדאי שתחשבו בעצמכם מה הייתם עושים אם מישהו היה מבטל כלאחר-יד את החוזה שחתמתם איתו? מה שותפיכם לעסקים היו עושים לכם אם אתם הייתם מפרים הסכם? האם יש לכם דבר יקר ערך יותר מהמילה שלכם? מהחתימה שלכם? ומההתחייבויות שלכם?", פונים בדבריהם לכל נפגעי השביתה.
משרד האוצר, בראשות שר האוצר בנימין נתניהו, משריש, לדברי העובדים, תרבות של רמייה ושקר, תרבות בה האמת היא בגדר המלצה בלבד, תרבות של "ישראבלוף" בה הסכם איננו הסכם, מילה איננה מילה והתחייבות איננה התחייבות.
"אפילו המסמך המחייב ביותר, החתום על-ידי שני שרים בממשלה, והנושא אף את סמל מדינת ישראל הוא מסמך חסר ערך. התרבות החדשה של אי-עמידה בהסכמים עלולה להתפשט כאש בשדה קוצים. היום מפרים את ההסכם איתנו ומחר יפרו את ההסכמים עמכם".
העובדים יצאו בקריאה שלא "ללכת שולל" אחרי מה שנקרא בפיהם הסתה ודמגוגיה, היוצאת מן הממשלה ומנסה להטיל את האחריות לסבל ולהפסדים על גבם.
