מינהל מקרקעי ישראל ישלם לחוכר קרקע פיצוי של 3.3 מיליון שקל והוצאות של 500,000 שקל, בשל החלטתו לפנותו מן הקרקע עליה גידל עצי דקלים וציקסים. כך קבע (8.11.12) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
אבי זמיר.
משה סיקסיק חכר מן המינהל 11,000 מ"ר באזור, אך באפריל 1996 הודיע לו המינהל שהחוזה לא יחודש עם פקיעתו באוגוסט של אותה שנה. לאחר הליכים משפטיים הוסכם בשנת 2006, כי סיקסיק יפנה את הקרקע בתוך חודש תמורת פיצוי מהמינהל. בשנת 2007 הגיש סיקסיק לוועדה של המינהל תביעת פיצויים בסך 9.1 מיליון שקל, בעוד המינהל הגיש חוות דעת לפיה הפיצוי הראוי הוא 210,000 שקל בלבד. הוועדה קבעה לסיקסיק פיצוי של 850,000 שקל, ובעקבות זאת הגיש את תביעתו הנוכחית. המינהל מצידו הגיש תביעה להחזר של 750,000 שקל, תוך שהוא חוזר על עמדתו בדבר הפיצוי הראוי לסיקסיק.
זמיר מייחד את רוב פסק הדין להכרעה בין שתי חוות הדעת: זו של השמאי
שלמה שרף מטעם סיקסיק, וזו של השמאי תמיר שדה מטעם המינהל. הוא קובע, כי חוות הדעת של שרף מהימנה בהרבה, שכן היא נערכה יום לפני הפינוי - כפי שנקבע בהסכם הפשרה - בעוד שדה ערך את חוות דעתו חודשיים מאוחר יותר, כאשר ייתכן מאוד שמצבו הירוד של המטע נבע מהזנחתו מאז הפינוי. "התנהלות המינהל מנוגדת להסכם הפשרה, והיא אף נגועה, לטעמי, בחוסר תום לב", קובע זמיר.
זמיר מוסיף: "למרות שלתובע אינטרס מובהק בתביעתו (אינטרס כספי), התרשמותי הברורה ממנו הייתה, שלא מדובר רק באדם בעל מקצועיות מיוחדת וייחודית בתחום, אלא אף במי שהפיצוי הכספי, יהא גובהו אשר יהא, אינו 'מכפר' על צערו בעקבות הצורך לחסל את המקום. עדותו הותירה רושם אמין, ולא מצאתי כל סיבה לפקפק בנתונים שמסר, הן לגבי מספר הצמחים והן לגבי שוויים". את סיקסיק ייצגו עוה"ד אילן רובינשטיין ורועי נחום, ואת המינהל - עו"ד סילביה רביד.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
