חרדי המואשם בפשע שנאה יוסגר לארה"ב

בית המשפט העליון אישר (יום ה', 6.12.12) להסגיר לארה"ב את יצחק שוחט, חרדי משכונת קראון הייטס בניו-יורק המואשם בפשעי שנאה נגד אפרו-אמריקנים. השופט סלים ג'ובראן דחה את ערעורו של שוחט על החלטתו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, בן-ציון גרינברגר.

על-פי כתב האישום נגד שוחט, הוא תקף בשנת 2008 שני אפרו-אמריקנים בקראון הייטס, על-רקע מתיחות רבת שנים בין הקהילה החרדית והקהילה האפרו-אמריקנית בשכונה זו. לטענת התביעה האמריקנית, שוחט היה חבר בארגון "שמירה" אשר החברים בו פועלים במקרים רבים בשיטה של לקיחת החוק לידיים תוך שימוש באלימות.

פסק דינו של ג'ובראן מתמקד בבחינת הראיות לכאורה נגד שוחט והוא קובע, כי ישנן די ראיות נסיבתיות במקרה זה כדי לבסס את הדרישה הראייתית בהליך הסגרה. "גרסתו של המערער בכל הנוגע לאירוע התקיפה תישמע בפני בית המשפט המוסמך במדינת ניו-יורק, ושם ייקבע האם די בה כדי לסתור את הראיות הנסיבתיות שנסקרו לעיל... זה תפקידו של בית המשפט המוסמך במסגרת ניהול ההליך העיקרי, ואין זה תפקידנו במסגרת הקביעה בדבר הסגרתו של המערער", הוא אומר.

השופטת דפנה ברק-ארז הוסיפה, כי למרות שמקנן בליבה ספק בנוגע לאשמתו של שוחט, יש לברר שאלה זו בבית המשפט בארה"ב ולא במסגרת הליך ההסגרה. היא אומרת: "לשיטתי, יש קושי בהיסק של מניע גזעני רק מנסיבות חיצוניות שעניינן אווירה של חשדנות ומתח השוררת בין קהילות, לפי המתואר. מושכלת יסוד בסיסית בתחום המשפט הפלילי היא שאחריות פלילית נקבעת על-בסיס אינדיבידואלי. לא ניתן לייחס לאדם מניע גזעני, אך בשל השתייכותו לקבוצת אוכלוסיה מסוימת או בשל כך שהוא חי בסביבה אנושית וגיאוגרפית הרוויה בחשדנות בין-גזעית. התחושה הלא-נוחה שעולה מן הטענות שהוצגו בהליך ההסגרה היא שעמדת הרשויות נגועה במעין תיוג גזעי הפוך, היינו: לא ניתן להעלות על הדעת עבירה של יהודי חרדי כנגד שחור בשכונה אלא בפשע שנאה, בהעדר נסיבות מיוחדות אחרות". ואולם, כאמור, ברק-ארז קובעת ששאלה זו תתברר בארה"ב.

השופט יורם דנציגר הצטרף לחוות דעתו של ג'ובראן ולהערותיה של ברק-ארז. את שוחט ייצגו עוה"ד יאיר גולן ונחשון שוחט, ואת המדינה - עו"ד יעל ביטון.