ארבעה בכירים בבית החולים איתנים הורשעו (יום ה', 13.12.12) בהתעללות בחוסים ב"מחלקת ההמשך", בה מאושפזים בוגרים הסובלים מאוטיזם או פיגור, לרוב בשילוב מחלות נוספות. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
צבי סגל, קבע שמעשיהם לא היו בגדר טיפול אלא התעללות, וכי אין להותיר את המתרחש במחלקה זו - על כל הקשיים הכרוכים בעבודה בה - מחוץ לעולמו של בית המשפט.
ד"ר יעקב מרגולין, שהיה מנהל בית החולים, הורשע בהזנזת מושגחים. נעמה עמנואל-דוקשיצקי, שהייתה האחות הראשית של בית החולים, הורשעה גם היא בהזנחת מושגחים. ד"ר דניאל מאיר, שהיה מנהל מחלקת ההמשך, הורשע בשבעה מקרים של התעללות בחוסה חסר ישע ובמקרה אחד של הזנחת מושגחים. דנה בן-מאיר, שהייתה האחות הראשית במחלקה, הורשעה בשמונה מקרים של התעללות בחוסה חסר ישע. עמנואל-דוקשיצקי, מאיר ובן-מאיר זוכו מעבירות אחרות שיוחסו להם. איגור לוגבינסקי ועבד ראזק, שנמנו על כוח העזר במחלקה, זוכו מכל אשמה בין היתר מחמת הגנה מן הצדק.
המעשים שתוארו בכתב האישום התרחשו בין פברואר 2003 לאפריל 2004 ונחשפו בידי מספר סטודנטים שנמנו על כוח העזר במחלקה. כתב האישום התייחס הן להתרחשויות במחלקה בכלל והן לאירועים שנגעו לחוסים ספציפיים. דרכי ההתעללות שנחשפו במשפט היו רבות וקשות: הוראות משפילות בנוגע להאכלת חוסה, נאסר עליהם לדבר פרקי זמן ארוכים, העדר טיפול בהתקפי אפילפסיה, העדר טיפול בחוסה שנפל ונחבל, קשירת ידיו של חוסה בזמן הארוחה, גזירת בגדיו של חוסה ואילוצו לעבוד שעות רבות, הותרתו של חוסה בבגדים ספוגי שתן, אילוצה של חוסה לאכול מתחת לשולחן, נעילת חוסה בחדר קטנטן ונטול איוורור ועוד.
סגל דחה את טענותיהם של מקצת מן הנאשמים לפיהן נפלו בחקירותיהם מחדלים שאינם ניתנים לריפוי ומחייבים לזכותם. עוד קבע, כי העובדה שלא נמצאו הנחיות בכתב להתעללות בחוסים, אינה מלמדת שלא הייתה התעללות בפועל. בהכרעתו הסתמך סגל בין היתר על עדויותיהם של חושפי הפרשה, על דוחות שנכתבו בזמן אמת ועל פרוטוקולים של ועדת הבדיקה שהקים משרד הבריאות לבחינת האירועים באיתנים. עוד קבע סגל, כי התנהגותה השלטנית של בן-מאיר והאופן בו זלזלה במאיר ונטרלה אותו, לא מנעו ממאיר לנקוט בצעדים כדי להפסיק את התנהגותה הפסולה.
סגל מוסיף: "לא אחת עלתה השאלה במשפט: אם אכן עבדו הנאשמים במחלקה כה תובענית, וכפי שנטען לא אחת במהלך המשפט - 'הקשה ביותר עלי אדמות' - או אז שמא נבצר מבית המשפט להכריע הדין בנסיבות העניין? שמא קיים עולם בעל קוד הוויה מוצפן הידוע אך ליודעי סוד שחדרו בין כתליו, ששפת המשפט לעולם לא תפענח נכוחה?
"קבעתי, כי באמצעות המשפט - ארוך ומקיף לכל הדעות, בגדרו הוגשו כל הראיות הרלוונטיות לדידם של באי-כוח הצדדים לצורך הכרעה בכל הצמתים הנדרשים - יקום הצדק וייכון. בלתי מתקבל על הדעת להותיר בעולם הממשי פיסת חיים כה דרמטית ורבת נפקות בחיי כה רבים - שטובתם, שלומם ולמעשה עצם איכות חייהם כבני אנוש, מופקדים בידי בית המשפט ותלויים בו לחלוטין - מחוץ לטווח השגתו של עולם המשפט".
את המדינה ייצגו עוה"ד טל וייסמן ורים בראנסה; את מרגולין - עוה"ד
עופר ברטל ושירי שרף; את עמנואל-דוקשיצקי - עוה"ד נדב העצני, עדי ברנר ועידן מילר; את מאיר - עו"ד איתן פלג; את בן-מאיר - עוה"ד יעקב קמר ומירב זמיר; את לוגבינסקי - עו"ד אלי כץ; ואת רזאק - עוה"ד רפי גלס וגדי עמרני.