מטרת הבנות ז'נבה היא לעורר ויכוח ציבורי ופוליטי נוקב בישראל, ולהוכיח כי יש פרטנר למשא-ומתן. בהבנות ג'נבה אין ויתור על זכות השיבה לפלשתינים, ואין הכרה מצד הפלשתינים במדינת ישראל כמדינה יהודית. אלה הם רק מקצת מדבריו של קאדורה פארס, חבר המועצה המחוקקת ומבכירי תנועת הפת"ח, השותף לגיבוש הבנות ג'נבה [הראיון עם פארס, ראו בהמשך].

הממשל האמריקני דוחה בתוקף את הסכם ז'נבה. דובר משרד החוץ האמריקני, ריצ'ארד באוצ'ר, אמר בתדרוך לעיתונאים, כי מפת הדרכים היא התוכנית היחידה העומדת על הפרק ואליה מחוייב הממשל האמריקני. "מדובר במאמץ פרטי ולא משהו שהיינו מעורבים בו. לא היינו חלק מזה".

באוצ'ר ציין עוד, כי לגישת ממשלו של הנשיא, מפת הדרכים היא התוכנית היחידה והנכונה לקידום התוכנית להקמת שתי מדינות, ואין הממשל מכיר בהסכם פרטי - שגובש על-ידי אנשים פרטיים שאינם בעלי מעמד רשמי.

גם יאסר ערפאת מרחיק עצמו מההבנות כביכול. ערפאת אמר לעיתונאים ברמאללה, כי הרשות הפלשתינית אינה תומכת בהבנות ובטח לא בויתור על זכות השיבה. הסכם ז'נבה אינו מסמך רשמי, אמר. ואולם, הוסיף ערפאת, הרשות תומכת בדיאלוג בין הצדדים שעשוי להוביל לשלום, ובמיוחד כאשר הדיאלוג מתנהל מול פעילי שלום בישראל.

הראיון של קאדורה פארס

דבריו של פארס עומדים בסתירה לדברים שאמרו בימים אלה ד"ר יוסי ביילין ויו"ר העבודה לשעבר, ח"כ עמרם מצנע, המובילים יוזמה זו. עוצמת דבריו של פארס נובעת, בראש וראשונה, מכך שהם מופנים לערבים בכלל ולפלשתינים בפרט, וחושפים בפני הכל את האמת הפשוטה מנקודת ראותם של הפלשתינים: למרות כל ההצהרות, בהבנות-הסכם ג'נבה הם אינם מוותרים על זכות השיבה.

קאדורה פארס חושף, בראיון לעיתון 'אל-חיאת' היוצא לאור בלונדון (14 באוקטובר 2003) את פרטי ההסכם ואת מטרותיו האמיתיות. הוא מכחיש בתוקף טענות בישראל בדבר ויתור פלשתיני על 'זכות השיבה' או על נכונות פלשתינית להכיר בישראל כמדינה יהודית.

להלן עיקרי דבריו של קאדורה פארס:


המטרות הפלשתיניות בהסכם עם הצד הישראלי:

1. להזים הטענות בישראל לפיהן אין שותף (פרטנר) בצד הפלשתיני.
2. לעורר ויכוח ישראלי פנימי שיעמוד כנגד מדיניות הממשלה.

ההישגים הפלשתיניים בהסכם:

1. השגת ויתורים ישראליים נוספים מעבר למה שהושג במו"מ בטאבה. בטאבה הציעו לפשתינים 87% משטחי 67', וכעת כמעט 100% (97.5%). כן הושגה לראשונה הסכמה ישראלית על פינוי אריאל והתנחלויות נוספות באזור רמאללה.
2. אי-ויתור פלשתיני על זכות השיבה.
3. לא היתה הכרה פלשתינית בהיותה של ישראל מדינה יהודית.

פרטים נוספים על תוכן 'הבנות ז'נבה':

- העיר העתיקה בירושלים: הרובע היהודי והכותל המערבי יהיו בריבונות ישראלית. שאר הרובעים יועברו לריבונות פלשתינית. לפלשתינים תהיה ריבונות מלאה על מתחם הר הבית.
- דרום ירושלים: גוש עציון ושכונת גילה ישארו בריבונות ישראלית. שכונות בית ספאפא, שרפאת, גבעת המטוס, הר חומה ודרך המנהרות יועברו לריבונות פלשתינית.
- מזרח ירושלים: הגבעה הצרפתית ומעלה אדומים ישארו בריבונות ישראלית. אזור התעשיה של מישור אדומים יועבר לריבונות פלשתינית.
- צפון ירושלים: פסגת זאב וגבעת זאב ישארו בריבונות ישראלית. נבי סמואל יועבר לריבונות פלשתינית.
שאר השכונות הערביות בירושלים יועברו לריבונות פלשתינית.
לאורך כביש 1 בירושלים תבנה חומה מאזור גשר שועפאט עד מלון נוטרדאם.
- חילופי קרקעות: בתמורה לאזורים שיועברו לריבונות ישראלית בשטחים יקבלו הפלשתינים שטחים מתוך מדינת ישראל בדרום מערב חברון וממזרח לרצועת עזה.
- פינוי התנחלויות: חברון, שכם ורמאללה (למעט באזור גבעת זאב) יהיו 'נקיות' מהתנחלויות. קריית ארבע ואריאל יועברו לידיים פלשתיניות.
- מעברי הגבול: יהיו בריבונות פלשתינית מלאה. כוח פיקוח בינ"ל יפעל במעברים לתקופת ביניים. לישראל תהיה זכות לדרוש בדיקה נוספת של סחורה החשודה כמכילה אמל"ח פעם אחת בלבד לגבי אותה סחורה.
- גדר הביטחון: מפות ההסכם מתייחסות לגדר ההפרדה כאילו אינה קיימת.
- נוכחות צה"ל בשטחים: צה"ל יחזיק שתי נקודות ביהודה ושומרון, האחת בהר חצור והאחרת בהר גריזים. נוכחות צה"ל תהיה לזמן מוגבל לתקופה של 5–7 שנים.

- סוגיית הפליטים: הסדר סוגיית הפליטים יבוצע על בסיס החלטת האו"ם 194. לפליטים תינתן האפשרות להתגורר בכל מקום שיחפצו. ישראל תתחייב לקלוט ממוצע/מחצית ממספרם של הפליטים אשר יבחרו להתגורר מחוץ ל'פלשתין'. לכל הפליטים תהיה אפשרות להחזיק גם באזרחות פלשתינית.

קאדורה פארס טוען, כי בכך תמומש זכות השיבה גם אם הדבר לא נאמר מפורשות בהסכם.