חתן פרס ישראל, פרופ' צבי יעבץ הלך (יום ג', 8.1.13) לעולמו, בגיל 88.
פרופ' צבי יעבץ נולד בצ'רנוביץ' בשנת 1925, עיר קוסמופוליטית לה הקדיש ספר שפורסם לפני שנים אחדות, מעין פורטרט של חיים שאינם עוד טרם השואה. בשנת 1941, כאשר הנאצים כבשו את בוקובינה, עברה משפחתו של יעבץ את המסלול הנורא של רדיפה והשמדה. הוא איבד את הוריו אך הצליח להימלט מרכבת המוות; הוא שב הביתה, חשף מטמון קטן שהוסתר בחצר ויחד עם עוד 18 צעירים שיחדו פקיד רומני והסתלקו בסירה לים השחור, אלא שנאלצו לנטוש אותה בחוף הטורקי. לורד ווג'ווד, הנציג הבריטי, ריחם עליהם והעבירם לקפריסין; לארץ ישראל הגיעה הקבוצה ב1944-. כאשר נודע לצבי צוקר הצעיר שהוריו אכן ניספו אימץ את שם משפחתה של אימו.
יעבץ, מומחה בעל שם עולמי להיסטוריה של רומא העתיקה, חיבר עשרות ספרים ומאות מאמרים, שהתפרסמו בשפות רבות. הוא הוזמן להרצות וללמד באוניברסיטאות המובילות בארצות-הברית, בגרמניה, באנגליה ובמקומות נוספים. בישראל טיפח את לימודי העת העתיקה והתרבות הקלאסית וחינך חוקרים צעירים.
כאמור, על תרומתו לחקר ההיסטוריה העתיקה קיבל צבי יעבץ את פרס ישראל בשנת 1990 ודוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטאות שונות ברחבי העולם.
לבד מתרומתו המדעית, צבי יעבץ תרם רבות להשכלה הגבוהה בישראל. הוא היה ממקימי אוניברסיטת תל-אביב וממייסדי הפקולטה למדעי הרוח בה, ואף כיהן כדקאן הפקולטה.
חשיבות עצומה הייתה לאופן שבו הקים באוניברסיטת תל-אביב את החוג להיסטוריה כללית, שבראשו עמד במשך כשלושה עשורים. יעבץ הצליח לגייס לחוג את מיטב ההיסטוריונים, שהיו בעלי מוניטין בינלאומי בתחומם.
כדי להעמיק את ההשכלה ההומניסטית בקרב האליטות בישראל, הקים מסגרות לימוד אקדמיות במכללה לפיקוד ומטה ובמכללה לביטחון לאומי והיה ממייסדי הרבעון להיסטוריה זמנים. בגיליון 100 של זמנים, סתיו 2007, התפרסם ריאיון ארוך עם פרופסור יעבץ, שערך עמו בנו עִדו יעבץ, היסטוריון אף הוא.
מן האוניברסיטה נמסר כי "פרופ' יעבץ ייזכר כאדם כריזמטי, מלא הומור, חריף, בעל זיכרון פנומנאלי ונואם בחסד. לרבים מהתלמידים והחוקרים שהעמיד שימש כמורה דרך".
הלוויתו תתקיים ביום חמישי, 10.1.2013, בשעה 11:00, בקיבוץ תל-יצחק.
