לגיטימי שהכנסת תקבל חוקים בניגוד לדעתם של היועץ המשפטי שלה ושל הממשלה. חוות הדעת של היועץ המשפטי לכנסת מחייבות בתחומי המינהל והפרוצדורה של עבודת הכנסת, והן בגדר ייעוץ בלבד בתחומי המשפט המהותי והמשפט החוקתי. "בעניינים האלה נתונים שיקול הדעת וההחלטה הסופית בידיהם של חברי הכנסת ובידיהם בלבד", אומר היועץ המשפטי לכנסת,
איל ינון, בראיון לביטאון "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין.
לדברי ינון, הוא וצוותו אינם שואלים את עצמם מה יאמר בג"ץ כאשר הם מייעצים בנושאי חקיקה, שכן שיקול הדעת בשלבי החקיקה צריך להיות רחב בהרבה משל בית המשפט העליון, המפעיל שיקולים מחמירים מאוד בהחליטו האם להתערב בחקיקה. ינון גם סבור, כי טענותיהם של חברי הכנסת נגד בג"ץ מתמקדות בתחום המינהלי יותר מאשר בתחום החוקתי, בנושאים כגון פוליטיקה וביטחון, ופחות בנוגע לפסילת חוקים.
ינון מוסיף, כי בין הכנסת לבית המשפט "יש מתח מובנה שהוא אפילו בריא במשטר דמוקרטי. על המתח המובנה הזה יש אצלנו מתח נוסף ולא בריא, שגורם לתופעות לוואי שליליות. אני חושב ששתי הרשויות צריכות להיזהר מאוד זו בכבודה ובגבולותיה של זו. אם מישהו יבדוק את השורות התחתונות, הוא יגלה שהרבה מזה הוא רוח ואווירה" - כגון יוזמות חקיקה העוסקות בבית המשפט מצד אחד ועתירות נגד הכנסת מצד שני, שבפועל כמעט כולן אינן מבשילות לכדי מעשה.
יותר כלים לוועדת האתיקה
ינון חוזר על התנגדותו להצעת חוק יסוד החקיקה כפי שפרסם משרד המשפטים, שלדעתו "הוא בעייתי מאוד ונזקו עולה על תועלתו". הוא מתנגד בעיקר לאפשרות לאשרר מחדש ברוב של 65 חברי כנסת חוק שייפסל בידי בג"ץ, דבר ה"עלול לפגוע קשות באמון הציבור בחקיקה ובכנסת ולפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל, ועלול לגרום למשבר חוקתי כרוני בין הרשויות". לדעת ינון, עצם קיומה של סמכות בג"ץ להפעיל ביקורת חוקתית על החקיקה היא חשובה מאוד, אם כי ביישומה צריך ביהמ"ש "לנהוג ריסון וזהירות מירביים".
לדעת ינון, בימי שגרה אין צורך בחוק ההסדרים, אבל לממשלה נוח להשתמש בו משום שכלול בו איום של הליכה לבחירות אם לא יעבור כחלק מהתקציב. "אני רואה הישג מקצועי חשוב מאוד בכך שבחוק ההסדרים הקודם נאלצה הממשלה לצמצם באופן ניכר את היקפו של החוק, עד כדי הדפסתו מחדש, ואת עמדתו של יו"ר הכנסת, כי לא יאפשר להניח על שולחן הכנסת חוק הסדרים במתכונת כה רחבה כפי שאושרה בממשלה. זה כמובן צעד חריג ביותר, והוא נועד לאותת לממשלה 'עד כאן'".
לגבי הצעות החוק הפרטיות אומר ינון, כי נכון לקבוע מכסה להגשתן, שכן היעדר מגבלה מביא לזילות של מוסד הצעות החוק וגורם לבעיות נוספות. לדעתו, מצב האתיקה בכנסת הוא טוב בהשוואה לפרלמנטים ותיקים ומכובדים, למשל: באיסור המוחלט על עיסוק נוסף של חברי כנסת. הוא סבור, כי יש להעניק לוועדת האתיקה את האפשרות להטיל סנקציות משמעותיות יותר, אם כי אין זה נכון לתאר אותה כוועדה רופסת ולא פעילה.
הממשלה מסכלת יישום חוקים
ינון מציע לשנות את חוק מימון המפלגות, כך שגם מפלגה שכבר מיוצגת בכנסת תצטרך להפקיד ערבויות בנקאיות כתנאי לקבלת המימון, ולא רק מפלגות חדשות, ואומר שיגיש המלצות בנושא לכנסת הבאה. גם נושא הפרישות וההתפלגויות ערב בחירות, "שברור לכל שהוא מוכוון בעיקר לסוגיית הכסף והמימון, ראוי למחשבה מחודשת". ינון אומר שהלוביזם ממלא תפקיד חשוב בדמוקרטיה, כל עוד הוא עומד בכללים שנקבעו, ולכן הוחמרו הכללים לפעילות הלוביסטים והם עצמם גיבשו קוד אתי.
עוד מציע ינון לקבוע בחוק, כי הקואליציה והאופוזיציה יבחרו כל אחת בנפרד את נציגיהן לוועדה למינוי שופטים. הוא גם אומר, כי קיים כשל משמעותי באכיפת חוקים: "לא מעט חוקים שמקורם בהצעות חוק של חברי כנסת התקבלו למורת רוחה של הממשלה, והדרך של הממשלה להתמודד איתן היא באי התקנת תקנות, דבר המסכל את יישומן". הייעוץ המשפטי לכנסת מתכוון לפנות בנושא לשרים וליזום דיונים בוועדות הרלוונטיות.
