נציגי המדינות המוסלמיות המשתתפים בפסגת המדינות האיסלמיות במלזיה, אינן מבינים את הביקורת המוטחת בראש ממשלת מלזיה, דר' מהתיר מוחמד, בשל נאומו בפתיחת הדיונים.
מהתיר אמר בין השאר את הדברים הבאים:
"הגיע זמנם של המוסלמים להתאחד אל מול השחצנות הגוברת של היהודים. האירופים הרגו 6 מיליון יהודים מתוך 12 מיליון, אבל כיום היהודים שולטים בעולם באמצעות מיופי כוח המקבלים הוראות להילחם ולמות עבורם. 1.3 מיליארד מוסלמים לא יכולים להיות מובסים בידי כמה מיליוני יהודים. אנו לא יכולים להילחם בהם באמצעות הכוח בלבד. אנו חייבים להשתמש גם במוח".
שר החוץ המצרי, אחמד מאהר, אמר ש"אלו המגיבים על הנאום, לא קראו אותו במלואו. אף אחד מאיתנו לא הרגיש כי מדובר באמירות מסיתות. זה היה ניתוח חכם מאוד של המצב. מהתיר פנה למוסלמים כדי שיתעוררו".
נשיא אפגניסטן, חמיד קראזי, אמר ש"מהתיר רק דיבר על נושאים המטרידים את העולם המוסלמי ועל מה שהמוסלמים צריכים לעשות בקשר לכך".
מזכ"ל ארגון המדינות האיסלמיות, הדיפלומט המרוקני, עבד אל-ואחד בלקסיס, אשר נאם מיד לאחר מהתיר, שיבח את רה"מ מלזיה על נאומו בשל: "מחשבותיו החודרות והשקפותיו המוצקות". בלקסיס תקף את "הקמפיין המכפיש והאפליה הבוטה כנגד מוסלמים בעקבות אירועי ה-11 לספטמבר", אך טען גם, כי הקיצונים המוסלמיים גורמים נזק במעשיהם, אפילו יותר מאותן "האשמות לא מוצדקות".
משרד החוץ במלזיה הביע צער על התגובה בעולם לדברי מהתיר. בהודעה מיוחדת שפרסם המשרד נאמר: "הבעיה היא ישראל ולא היהודים. האיסלם אינו אנטי יהודי. דבריו של מהתיר הוצאו מהקשרם ורוב כלי התקשורת החמיצו את העיקר בנאום, והוא - שהמוסלמים צריכים לעשות שלום, משום שאינם יכולים לנצח בסכסוך הפלשתיני בעזרת אלימות".
ראש ממשלת מלזיה אמר, בחלקים המצוטטים פחות מנאומו: "לעיתים קרובות אנו נוכחים לדעת כי אנשינו נוהגים שלא בהיגיון - הורגים את עצמם ואחרים בשל כעס. יש דרך אחרת - יש לבנות ארצות איסלמיות יציבות כלכלית, מתקדמות טכנולוגית ובעלות עוצמה צבאית. בשל עוצמתם והצלחתם, הם (היהודים, ע.כ) נעשו שחצנים. אנשים שחצנים כמו אנשים כועסים עושים שגיאות, והם עוד יעשו שגיאות בעתיד. יש לנו עכשיו חלון של הזדמנויות. אנו צריכים לנצל אותו".
בנאומים אחרים שנישאו בוועידה בידי מלך מרוקו, נשיא אינדונזיה, נסיך קטר ונשיא מוזמביק, הביעו הדוברים את התנגדותם לקיצוניות הדתית ולטרור. הם ביקשו להדגיש כי אין קשר בין דת או תרבות האיסלם לבין הטרור ומחו כנגד "הסטנדרט הכפול" של המערב ביחסו למדינות המוסלמיות.
