|
|
אייזנברג. פשרה [צילום: איל יצהר/באדיבות גלובס]
|
|
|
|
|
לבית המשפט יש סמכות לאשר, במסגרת פשרה בתביעה נגזרת, תשלום לבעל שליטה גם שלא על-פי הנוהל הקבוע בחוק החברות. כך קובעת (יום ב', 28.1.13) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
רות רונן.
רונן דחתה את התנגדותם של רבקה ודניאל בש לאישור הסדר פשרה בתביעה נגזרת שהגיש סעד רסולי נגד שלמה אייזנברג, בעל השליטה בחברת ישרס. בש הם בתו וחתנו של אברהם גזונטהייט, שותפו של אייזנברג המסוכסך עימו שנים רבות.
הבקשה לתביעה נגזרת הוגשה בטענה ששכרו של אייזנברג לא אושר כנדרש בידי ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית של ישרס. מדובר היה בשכר שהצטבר ל-15 מיליון שקל, אך במסגרת הפשרה נקבע שאייזנברג ישלם לרסולי 395,000 שקל ושישרס תכנס אסיפה כללית לאישור בדיעבד של השכר.
בש וחברת מיגדרו טענו, כי הליך פשרה בתביעה נגזרת אינו יכול לבוא במקום "האישור המשולש" הקבוע בחוק החברות. ואולם, רונן קבעה, כי כאשר מאושרת תביעה נגזרת - עובר במידה רבה כוח ההכרעה מידי החברה לידי התובע, ובית המשפט יכול לאשר לו להגיע לפשרה עם החברה גם שלא על-פי הפרוצדורות הרגילות, תוך פיקוח מצידו של בית המשפט.
עוד אומרת רונן, כי כשם שבית המשפט יכול להכריע בתביעה הנגזרת לגופה - כך יש לו סמכות לאשר פשרה אליה מגיעים הצדדים. בית המשפט רשאי להעביר את ההסכם לאישור האסיפה הכללית או לעיון בעלי מניות המיעוט, אך אינו חייב לעשות זאת - גם בהתחשב בחשש מפני סחטנות המיעוט, אם אישור ההסכם יהיה כפוף להסכמתו.
