|
|
דייויד פטראוס. כתב את המדריך לפני כעשור [צילום: AP]
|
|
|
|
|
הצבא האמריקני מעדכן את המדריך שלו ללוחמה בטרור, שפיתח גנרל דיוויד פטראוס לפני כעשר שנים, ושימש לניהול המלחמה בעירק ובאפגניסטן.
כעת מדגיש המדריך את הצורך להימנע מחיכוך עם אוכלוסיה מקומית ואת העדיפות לייצוב הממשלה המקומית ולרכישת דעת הקהל ("מלחמה על הלבבות ועל המוחות") ולא על חיסול האויב, או לכידת מחבלים.
מפקדי צבא ארצות-הברית בוחנים כעת את מאתיים עמודי הטיוטא של המדריך החדש, כדי לאשר את הפצתו לקראת סוף השנה. המדריך כולל בתוכו לקחים מהלחימה בטרור באפגניסטן, ונכתב במרכז המשולב לתורת לחימה בפורט לֶוונוורת, קנזס, על-ידי צוות גדול של מומחים - לוחמים לשעבר ובהווה ואקדמאים - בהנחיית הצבא וחיל הנחתים.
באפגניסטן גילו האמריקנים, שיש הבדל ניכר בלחימה לעומת מה שלמדו בעירק - האויב שונה והזירה שונה, והם דרשו גישה אחרת לחלוטין מאשר בעירק. מחברי המדריך סבורים, כי יצרו מאגר ידע עצום, שימנע צורך ללמוד את הנושאים מחדש אם תיקלע ארצות-הברית לעימות נוסף.
רבים מהלקחים אינם חדשים, וכבר פורסמו בספרים, שכתבו מומחים ללוחמה בטרור באמצע שנות השישים. כבר אז התברר, כי אין די במבצעים צבאיים, ובמקביל צריך לייצב את השלטון.
לאחר מלחמת ויטנאם, טעו האמריקנים, שאין צורך בלימוד הלקחים מהמלחמה, כיוון שעסקו בעיקר באיום הקונבנציונלי במלחמה הקרה באירופה. כשהתבררה הטעות - בעירק - היה עליהם ללמוד מניסיונם של אחרים ומניסיון כוחותיהם המזוינים בוויטנאם. גנרל פטראוס הפיק את המדריך הקיים בשנת 2006, כשהיה מפקד הפיקוד המרכזי ויישמו אחר כך כמפקד זירת אפגניסטן.
אלא שהמדריך של 2006 אינו יכול לשמש כספר של תורת לחימה, שינחה מח"טים ומג"דים בניהול לוחמה בטרור ובחתרנות. הפיקוד המשולב לתורת לחימה ניסה לעשות זאת במהדורה הנוכחית של המדריך, תוך שהוא מעדכנו בלקחים שהופקו בלחימה במרחבי אפגניסטן בשנים האחרונות. כותבי המדריך ניסו לעשותו כללי, כדי שיתאים לכל זירה ולכל אויב ולאו-דווקא לזירת אפגניסטן, וייתן למפקדים ארגז כלים לפעולה נגד מחבלים, תוך שהוא מעודדם לפתח גישות חדשות ויצירתיות, ולא להעתיק פתרונות, שהתאימו למקומות אחרים.
אחת הביקורות הקשות על המדריך של פטראוס היא בהגדרתו הצרה של מקורות החתרנות (Insurgency). הניסיון מוכיח, כי לחתרנות יש מגוון מניעים - כולל לחימה בכובש, מלחמה לעצמאות, רצון לתקן עוולות, התנגדות לשלטון, בדלנות, מהפכה וכיו"ב - וכל מניע מעצב סוג אחר של חתרנות, שנדרשים שיטות ואמצעים אחרים ללחימה בה.
