בנק ישראל: הצמיחה הצפויה ב-2013 - 2.8%

סביבת האינפלציה במשק במחצית השנייה של השנה נעה מעט מתחת למרכז היעד, ומדד המחירים לצרכן עלה ב-0.7 אחוז, ובניכוי עונתיות הוא עלה באחוז שלם. כך עולה (יום ד', 6.2.13) מדוח המדיניות המוניטרית למחצית השנייה של 2012 שפרסם בנק ישראל.

במחצית השנייה של השנה ירדו בין השאר מחירי האנרגיה, התקשורת והחינוך, וחלה התמתנות בקצב עלייתו של שכר הדירה. מנגד נרשמה עלייה של 3.6 אחוזים ברכיב המזון. על-רקע פיחות, העלאת המע"מ והעלאות המיסים הצפויות בתחילת 2013, הציפיות לאינפלציה לשנה עלו באמצע המחצית הנסקרת לכ-2.5 אחוז. אולם, לקראת סוף השנה הן ירדו והיו נמוכות מעט ממרכז יעד האינפלציה. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים שמרו במהלך המחצית על יציבות בתחום של 2.2 עד 2.5 אחוזים, והצביעו על אמינות של המדיניות המוניטרית.

במהלך חצי השנה השנייה של 2012, בנק ישראל הוריד את הריבית המוניטרית ב-0.75 נקודת אחוז, עד לרמה של 1.75 אחוזים לינואר 2013, וזאת כדי לחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם השלכות שליליות אפשריות של העמקת ההאטה במשק העולמי. צעד זה ננקט לאור היעדרם של לחצים אינפלציוניים, וכן לאור התרבות הסימנים להתמתנות בפעילות המקומית במהלך המחצית, ובפרט בסופה. בתקופה זו המדיניות המוניטרית לוותה באי-ודאות לגבי ההתפתחויות העולמיות, קצב צמיחת התוצר, המדיניות הפיסקלית, השינויים בהתייחסות השווקים למצב המדיני-ביטחוני באזורנו וההתפתחויות בשוק הדירות. הריבית לפברואר 2013 נותרה ברמה של 1.75 אחוזים.

שער החליפין הנומינלי-אפקטיבי פוּחת ברבעון השלישי ויוּסף ברבעון הרביעי. שער החליפין בסוף השנה נמצא ברמה דומה לרמתו בראשית השנה. בתחילת הרבעון השלישי פוּחת שער החליפין על-רקע החשש מהתפרצות משבר חוב באירופה. חשש זה התפוגג לאחר שהאירופים הפגינו מחויבות לשמור על גוש האירו ולטפל בבעיית החוב. ואולם שער החליפין של השקל נותר מפוחת, בין היתר בשל עליית הסיכונים הגיאופוליטיים המקומיים. ברבעון הרביעי פחת החשש הביטחוני ושער החליפין שב והתחזק.

בתחילת המחצית השנייה של 2012 שררה אי-ודאות בנוגע לצעדים שיינקטו על-מנת לצמצם את הגירעון ב-2012, בנוגע לאישור התקציב ל-2013 ובנוגע להוצאה הממשלתית ב-2013 והגירעון בה. בהמשך המחצית הקטינו ההעלאות בשיעורי המס - חלקן נכנסו לתוקף כבר בשנת 2012 - את החשש משחיקה באמינות של המדיניות הפיסקלית. הגירעון ב-2012 הסתכם ב-4.2 אחוזי תוצר, וזאת לעומת אומדן של 3.4 אחוזי תוצר בתחילת השנה ולעומת יעד מקורי של 2 אחוזי תוצר, יעד שנקבע בשלהי 2010. עיקר החריגה בגירעון נבע מתקבולי מיסים נמוכים מאלה שהיו חזויים בעת גיבוש התקציב.

חוסר אונים מול הזינוק במחירי הדירות

אשר למחירי הדירות, לאחר יציבות ברבעון הראשון של השנה, בחודשים מרס-אפריל עד אוקטובר-נובמבר הם עלו ב-5.4 אחוזים במצטבר. לצד העלייה במחירי הדירות נרשמו ברבעון השלישי עליות משמעותיות בהיקף המשכנתאות החדשות ובמספר העסקות של רכישת דירה. כל אלה חיזקו את החשש מפני התחדשות של מגמת העלייה במחירי הדירות. זאת במיוחד לאור ירידה בקצב שיווק הקרקעות על-ידי מנהל מקרקעי ישראל.

בנובמבר, על-רקע הגידול בעסקות והעלייה במחירים בשוק הדירות, ועל-רקע הגידול המשמעותי ביתרת האשראי לדיור, הוציא המפקח על הבנקים הוראה המגבילה את שיעור המשכנתה במימון דירה.

במחצית הנסקרת נמשכה מגמת הירידה בפרמיית הסיכון הנמדדת בשווקים הפיננסיים המקומיים, מגמה שהחלה במחצית הראשונה. שערי המניות המקומיים עלו והדביקו את ביצועי השווקים הפיננסיים המובילים, ואת חלקם הם אף עקפו. התשואות לפדיון של איגרות החוב הממשלתיות, המתאפיינות ברמה נמוכה, עלו בחודשים אוגוסט-ספטמבר, בדומה למגמה בעולם. ואולם בהמשך הן ירדו, בניגוד למגמה העולמית. רמת הסיכונים - כפי שהיא מתבטאת בחוזי ה-CDS ובמדד ה-VIX - עלתה ברבעון השלישי ופחתה ברביעי. יתרת האשראי למגזר העסקי, ובפרט האשראי הבנקאי, נותרה יציבה, וזאת תוך גידול באשראי החוץ-בנקאי לצד ירידה באשראי מחו"ל. מנגד, יתרת האשראי למשקי הבית עלתה, ועלייה זו התרחשה, רובה ככולה, באשראי לדיור.

אינפלציה של 1.8% ב-2013; עידכון בחודש הבא

לפי תחזית הצוות של חטיבת המחקר, שפורסמה בסוף דצמבר 2012 (תחזית מעודכנת צפויה להתפרסם בסוף מרס 2013), שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים יגיע ל-1.8 אחוזים. תחזית הצמיחה ל-2013, בניכוי השפעת הפקת הגז הצפויה ממאגר "תמר", עודכנה קלות כלפי מטה ל-2.8 אחוזים. העידכון כלפי מטה בצמיחה משקף את ההרעה בפעילות בעולם, הרעה שצפויה להימשך. כמו-כן הוא משקף השפעה שלילית מתמשכת של מבצע "עמוד ענן" על התיירות הנכנסת. תחזית הצמיחה הכוללת את הזרמת הגז (הזרמה זו אינה צפויה להשפיע על רמת התעסוקה והאבטלה בטווח הקצר) עומדת על 3.8 אחוזים. ריבית בנק ישראל צפויה, על-פי התחזית, לעמוד על 1.75 אחוז לאורך כל 2013. הסיכונים המרכזיים לתחזית הם החרפת משבר החובות באירופה, סיכונים גיאופוליטיים ומדיניים אזוריים, אי ודאות בקשר למדיניות הפיסקלית לאחר הבחירות וסיכון, שפחת לאחרונה, מהריסון הפיסקלי בארה"ב.