היסטוריה: ההיאבקות מחוץ לאולימפיאדה

הוועד האולימפי התלבט בין שלושה ענפים שהוא רצה להוציא מהתוכנית האולימפית. כאשר מלבד היאבקות, גם הטקוואנדו וקרב החמש המודרני היו "מועמדים להדחה". ההחלטה על החלפת הענף היא יחסית מפתיעה, שכן היאבקות היא אחד הענפים הוותיקים ביותר במורשת האולימפית. מדובר בענף שעוד היה חלק מהמשחקים האולימפיים בעת העתיקה ביוון ונכנס לתוכנית על פי העדויות בשנת 708 לפני הספירה. והנה אחרי יותר מ-2,700 שנה הוא מוצא את עצמו בחוץ.

בעת המודרנית, מלבד המשחקים שנערכו בפאריס בשנת 1900, לענף ההיאבקות היה ייצוג בכל יתר 29 משחקי הקיץ שנערכו. הסגנונות שנכללו היו היאבקות בסגנון יווני-רומי והיאבקות בסגנון חופשי.

לישראל היו שני מתאבקים בולטים שהגיעו להישגים בינלאומיים מרשימים בהיאבקות בסגנון יווני-רומי ואף כמעט זכו במדליה אולימפית. הראשון הוא גוצ'ה ציציאשווילי, שסיים חמישי באולימפיאדת אטלנטה ב-1996 ושישי בסידני ב-2000. ב-2003 ציציאשווילי זכה במדליית זהב באליפות העולם בצרפת. המתאבק השני הוא יורי איבסייצ'יק, שסיים במקום הרביעי באולימפיאדת סידני 2000 והפסיד בשני קרבות על מדליה. יש לציין כי ארבעה נציגי ענף ההיאבקות נרצחו בטבח י"א הספורטאים במשחקים האולימפיים במינכן ב-1972. מדובר במתאבקים אליעזר חלפין ומאבק סלבין ובשופטי ההיאבקות יוסף גוטפרוינד ומשה ויינברג.

בחודש ספטמבר הקרוב ייערך כנס של הוועד האולימפי הבינלאומי בבואנוס איירס שבארגנטינה ובו יוחלט אילו ענפי ספורט ייכנסו לתוכנית. בין המועמדים: קראטה, סקווש, טיפוס ספורטיבי, אושו, וייקבורד, בייסבול וסופטבול. ההחלטה החשובה ביותר תהיה זו שתכריע מי תארח את המשחקים האולימפיים בשנת 2020. המועמדות הסופיות: איסטנבול (טורקיה), מדריד (ספרד), טוקיו (יפן).