שתי חברות לסחר אינטרנטי במטבע חוץ ניהלו למעשה הימורים על שערי המטבעות, והרוויחו מיליוני שקלים על חשבונו של מהמר כפייתי. כך קובעת (5.2.13) שופטת בית משפט השלום בתל אביב,
עינת רביד.
סטנלי ברמן היה מתווך נדל"ן שהתמכר להימורי מט"ח, אותם ביצע באמצעות החברות-האחיות פינקסו גלובל אינווסטמנט ואפראקסיוסי סולשנס. לאחר שצבר חובות של מיליוני שקלים לחברות אלו בשל הימוריו הכושלים, ביצע ברמן תרגיל עוקץ סבוך, במסגרתו הוציא במירמה 410,000 דולר מחברת דוק השקעות. זו תבעה את ברמן, את חברות הסחר המקוון ומספר עורכי דין שהיו מעורבים בעסקה.
רביד אומרת, כי עדותו של ברמן - אשר נדון ל-4.5 שנות מאסר ואשר חויב בתשלום מלוא סכום התביעה לאחר שלא התגונן בפניה - הייתה "אמינה ביותר, מרשימה בכנותה וברצון שלו לכפר על מעשיו" ונטולת אינטרסים. ברמן הפסיד לשתי החברות 3 מיליון שקל בשנת 2006 ועוד מיליון שקל עד מעצרו בשנת 2007.
לדברי רביד, החברות ניצלו את התמכרותו של ברמן להימורים. "למרות שהחברות מציגות את הסיכון בפעילות אצלן כערך ההשקעה בלבד, בשל מנגנון הפסקה אוטומטית של המסחר, הרי שלעיתים נוצר הפסד וכתוצאה מכך חוב, ואז הלחץ המופעל על האדם החייב גדול ביותר". לחץ זה, מוסיפה רביד, הוא שגרם לברמן לבצע את תרגיל העוקץ.
רביד קובעת עוד, כי שתי החברות ידעו שברמן מהמר אצלן בסכומים העולים בהרבה על הכנסתו השנתית, שעמדה על 250,000 דולר בלבד. הן לא מנעו זאת, וחמור מכך - קיבלו ממנו צ'ק פתוח בסכום המגיע כמעט לכל הכנסתו מבלי לשאול דבר על מקורו. "חברות הסחר המקוון עצמו את עיניהן בכוונה, לאור היכרותן עם ברמן כמהמר כפייתי, שהפסיד כבר מיליוני שקלים, מלראות כי לא ייתכן שהסכום שהביא ברמן מקורו חוקי ובוודאי לא בדקו את מקור הכסף", אומרת רביד. היא מעירה, כי התנהגות זו גם מתעלמת לחלוטין מסוגיית הלבנת ההון הכרוכה במעשה. לאור זאת, חויבו שתי החברות להחזיר לדוק 846,000 שקל - החלק שקיבלו מכספי העוקץ.
עם זאת, רביד הטילה אשם תורם של 50% על דוק עצמה, בשל רשלנותו של מנכ"לה, יוסי אמודאי, אשר לא ביצע את הבדיקות הבסיסיות ביותר בטרם נכנס לעסקה עם ברמן. הוא התעלם מנורות האזהרה שנדלקו בפניו, ובעיקר לא טרח לבדוק האם הבטוחה שהציג בפניו ברמן אכן קיימת. בדיעבד התברר, כי ברמן זייף מסמכים שהתיימרו להציג כאילו מיליון דולר מופקדים עבורו במשרד עו"ד הרצוג-פוקס-נאמן, מירמה שניתן היה לגלות בשיחת טלפון אחת למשרד זה.
רביד גם קיבלה את תביעתה של דוק נגד עו"ד דקל עוזר, אשר ייצג אותה בעסקה מול ברמן, בשל רשלנותו והימנעותו מלבדוק את אמיתות הבטוחה. לעומת זאת, נדחתה התביעה נגד עו"ד יצחק שמוחה, אשר תיווך בעסקה, ונגד עוה"ד אברהם פהור ומרדכי ריבקינד ממשרדו של השר לשעבר משה ניסים, שהיו עורכי דינו של ברמן. רביד קבעה, כי השלושה לא ידעו ולא יכלו לדעת על מעשה המירמה.
דוק השקעות יוצגה בידי עו"ד רון קולנברג; חברות הסחר המקוון יוצגו בידי עו"ד קירשנבוים; את שמוחה ייצג עו"ד גלעד ברמן; את פהור וריבקינד ייצגה עו"ד חנה שטיינר; ואת עוזר - עוה"ד עדי מיכלין ורוית אנגל.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
