אנשים המעניקים אהבה, מקשיבים ועוזרים לאחרים יזכו לבריאות נפשית טובה יותר, כך על-פי מחקר חדש שפורסם בגיליון ספטמבר/אוקטובר של העיתון לרפואה הפסיכוסומטית (יום ב', 20.10.03).
ב-Sciencedaily פורסם המחקר, שהוא אחד מהראשונים העוקבים אחר היתרונות הבריאותיים, של התנהגות אלטרואיסטית (דאגה לזולת, י.ג.), אומרת דר' קרוליין שוורץ, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת מסצ'וסטס.
"הממצאים אכן מדגישים כיצד עזרה לזולת יכולה לעזור לאדם עצמו" אומרת דר' שוורץ.
שוורץ ועמיתיה למחקר ניתחו נתונים שנאספו על-ידי הכנסייה הפרסביטיריאנית מ-2,016 חברי הכנסייה. החברים נשאלו באיזו תדירות הם מעניקים אהבה לסובבים אותם ודואגים להם וכן על התדירות בה הם מקשיבים לחבריהם. כמו-כן נשאלו באיזו תדירות הם חשים, כי הם מקבלים את תשומת הלב הזו חזרה.
הנשאלים ענו גם לשאלות על בריאותם הנפשית והגופנית. רוב חברי הכנסייה היו במצב בריאותי טוב, מביעים רק דאגה וחרדה ברמות הנורמליות.
למרות שהחוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים בבריאות הגופנית, במיוחד לאור בחינת הקשר לנתינה וקבלת עזרה, הגיעו החוקרים למסקנה כי מתן עזרה לזולת בהחלט מובילה לבריאות נפשית טובה יותר מאשר קבלת עזרה.
אנשים הנכנעים לדרישות האחרים ו"נותנים את כל ליבם", לפי החוקרים, יכולים לסבול מהשפעות פיזיולוגיות שליליות.
"למרות שהממצאים העולים מן המחקר מצביעים על כך שאנשים העוזרים לזולת זוכים לבריאות נפשית טובה יותר, עולה דבר נוסף מהממצאים והוא, כי נתינה מעבר ליכולות יכולה לגרום לבריאות נפשית רעועה, אמרה שוורץ.
מנהיגי כנסיות, אנשים מבוגרים, נשים וכל אלו המשתתפים בתפילה בכנסייה, נטו יותר לעזור לאנשים מאשר לקבל עזרה, על-פי שוורץ ועמיתיה למחקר.
אנשים המעניקים עזרה לאחרים נוטים פחות להתמקד בחרדות ובדאגות שלהם עצמם ורואים את בעיותיהם בפרספקטיבה נכונה. אלו גם יזכו לבריאות נפשית טובה יותר.
לחילופין, יכול להיות שאנשים המתפקדים מבחינה גופנית טוב יותר הם גם בעלי יכולות להיות אלו המעניקים עזרה, אומרת שוורץ.
