הרשות השנייה בוחנת: תחנות רדיו יעודי

בחבר-דיון שכותרתו בנושא "חדשות חדשות", הציגו ראשי תחנות הרדיו ומומחים בתחום את תפישתם, להלן קטעים נבחרים מדבריהם:

ירון דקל, מפקד גלי צה"ל: "הרדיו פחות מרכזי ממה שהוא היה לפני 25 שנה, אבל עדיין רלוונטי, וצריך להתאים עצמו לתקופה. הרדיו היום הוא לא לבד בשטח. הפורמט של משדרי החדשות לא השתנה מזה 30 שנה. הרדיו פחות מרכזי ממה שהוא היה לפני 25 שנה. משדרי החדשות של שבע בבוקר הם המואזנים ביותר. הרדיו האזורי נתן את התשובה שלו למשדרי חדשות הבוקר - לקום לבוקר בכיף, לבוקר קליל ומחויך. אני לא אומר שאנו צודקים והם לא".

בתשובה לשאלת המנחה גדי להב, האם תחנות הרדיו לוקחות בחשבון את עולם הדיגיטל ענה דקל: "אנחנו לא נמצאים מספיק במקומות הללו. זו פונקציה של משאבים, אך אנחנו צרכים להיות שם. התחנה צריכה לשפר את הנוכחות במקומות הללו".

ד"ר רפי מן מבית הספר לתקשורת אוניברסיטת אריאל ואיש "העין השביעית": "הדור המבוגר עדיין נעול על החדשות של שבע בבוקר. הדור הצעיר לא נמצא שם. אין מקום לבטל תוכניות אקטואליה. אסור לאבד את הקהל הוותיק. הרדיו בישראל פונה לצעירים בערוצים הלא-נכונים. אם אתה רוצה לפנות לצעירים – הם נמצאים בפייסבוק. הרדיו צריך להיות נוכח במקומות בהם נמצאים הצעירים".

אבי משולם, מנכ"ל רדיו תל אביב: "איך יכול להיות ש-40 שנה משדרים את אותו פורמט? איך מסתפקים בלומר שהרדיו עדיין חשוב, אך לא חושבים איך לחבר אותו לאמצעי מדיה אחרים. השאלה היא איך מחברים את הרדיו לאינטרנט, הרדיו והאינטרנט זהים במהירות שלהם והחיבור ביניהם כל-כך אורגני. צריך לוותר על פורמט כתבות הרדיו הישן. צריך לבטל את הפולו-אפ (פרסום עוקב) על העיתונות הכתובה. צריך להביא אג'נדה חדשה, לא למחזר את החדשות שקיבלנו במהדורה של שמונה מערב קודם ולא את מה שיש באינטרנט. צריך לחשוב אחרת".

מיכאל מירו, מנהל קול ישראל: "לרדיו הציבורי יש עניין של אמינות לעומת שאר הפלטפורמות. מקבלי ההחלטות פונים לרדיו, הם עדיין חושבים שהוא רלוונטי. הספידו כבר הרבה פעמים את הרדיו וכל פעם הוא הלך ופרח. לא יהיה אי פעם משהו שיחליף את הסיפור המקורי שיש ברדיו. הרדיו מחזיר את כולם לשיח הכללי. כולנו מקשיבים לסיפור".

לסיכום, נשאלו מנהלי התחנות מהו החזון שלהם לשנת 2018. לשאלה זו ענה דקל כי "החזון הוא להיות במדיה החדשה; אקטואליה לא עם אותו סדר יום. צריך עיתונות פחות עדרית, מגישים עם אישיות. הציבור לא מזדהה עם פלקטים. יותר רדיו מדבר ופחות רדיו מקריין. הרדיו כן יחיה אם הוא ידע להשתלב במקום בו נמצאים הצעירים. הצעירים לא צריכים להיות רק בגלגל"צ".

מירו, שייסד את תחנות הרדיו החינוכיות של קול ישראל, ענה כי "רדיו חינוכי זו הדרך, הרדיו החינוכי מחנך אנשים לצרוך רדיו ואקטואליה, הרדיו נותן ממדים יותר עמוקים. יהיה יותר רדיו מספר סיפורים".

משולם ענה כי "תפקיד הרדיו כאן להישאר. אם ישכיל להיות על פלטפורמות נוספות הוא יהיה כאן לנצח".

הכינוס נפתח בדברי ברכה של פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה, שאמר: "כשהקמתי את הבינתחומי חשבתי שחיוני שתהיה כאן תחנת רדיו. בימינו חשוב שיהיה רדיו אקדמי, שאינו תלוי, רדיו שיכול לשדר תכנים מתוך האקדמיה ויכול לעסוק בנושאים שחשובים לסטודנטים ולציבור הרחב. האקדמיה באה מתוך העם והינה מוסד חברתי; האקדמיה חייבת ללכת אל הציבור, אל העם, והרדיו האקדמי הוא אחד המכשירים לעשות זאת".

כל הציבורים, למעט אולי הציבור הרוסי, מקבלים היום מענה ברדיו האזורי. לכן יכול להיות שמישהו מנסה לייצר בכוח ציבורים כאלה, אולי למשל בציבור הערבי שלו יש כבר את רדיו א-שמס. על כל פנים, מוקדם מדי ללכת לכזה מהלך.

הרשות השנייה אינה ממלאת תפקידה כראוי בתחום אסדרת שידורי הרדיו האזורי. יעיד על כך דוח מבקר המדינה, יעיד על כך הטיפול הרופס בתלונות, תעיד על כך ההתנהלות מול קול ברמה שכעת מתבררת כעומדת בניגוד לחוקי יסוד, ותעיד סדרת הכתבות ב-News1, שתרמה את תרומתה הצנועה לחשיפת ערוותה של הרשות.

מה שלא ברור, עוד לפני שנבדקת ההיתכנות הכלכלית ולפני שנבדק האם יש מקום בשוק הפרסום לתחנה נוספת, זה האם מסוגלת הרשות השנייה לפקח עליה כראוי. נכון להיום פעולת הרשות מול תחנות המפרות את הכללים אותם קבעה כקול ענות חלושה, וזה רק במקרים שנתפסו. רוב המקרים בהם יש הפרות ברדיו כלל אינם מתגלים.

בעבר חשפה האגודה לזכות הציבור לדעת, שהרשות השנייה ניסחה כללים מפורטים שנועדו להגן על צופי הטלוויזיה מפני פרסומות פוגעניות, מטעות או לא הוגנות, אך רבים מכללים אלה לא חלים על הפרסום ברדיו, ויש חוסר שוויון בולט בין כללי הפרסום החלים על הרדיו לעומת הטלוויזיה.