הרשות הפלשתינית, בראשותו של
יאסר ערפאת, הנהיגה את האינתיפאדה השנייה והייתה אחראית על הפיגועים שבוצעו במהלכה. כך קובעת (26.2.13) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דליה גנות, בפסק דין בו הטילה על הרש"פ את האחריות להירצחו של עובד בזק בבקעה אל-גרבייה ביוני 2003 בידי מחבל שאומן בשטחה.
עמוס (עמית) מנטין נרצח במהלך עבודתו בידי שאדי ג'וואדה, שהיה אז בן 15.5. ג'וואדה הודה בחקירתו, כי אומן בידי הרש"פ במשך 50 יום באזור יריחו. בעדותו בפני גנות שינה את גירסתו וטען שהשתייך לגדודי חללי אל-אקצה, אך גנות דחתה גירסה זו וקבעה, שכל מטרתה הייתה להרחיק את הרש"פ מאחריות לפיגוע.
גנות קיבלה במלואו את עדותו של תת-אלוף (מיל). יוסי קופרווסר, שהיה ראש חטיבת מחקר באמ"ן בזמן מבצע "חומת מגן", ואשר הסתמכה על ניתוח מסמכי השלל שנתפסו במבצע. לאור זאת היא קובעת, כי כל ארגוני הטרור שילבו ידיים במהלך האינתיפאדה השנייה ופעלו בניצוחו הישיר של ערפאת לביצוע פיגועים בישראל. עוד היא אומרת, כי כאשר אימנה הרש"פ את ג'וואדה בשימוש בנשק, היא יצרה אצלו הבנה שמצופה ממנו לבצע פיגוע - ואת זאת עשה. במקביל, דחתה גנות מכל וכל את חוות דעתו של ד"ר
מנחם קליין, שהוצגה מטעם הרש"פ, בה נטען שלא הייתה לה אחריות לאירועי האינתיפאדה השנייה.
עוד קבעה גנות, כי בזק נושאת גם היא באחריות להירצחו של מנטין. גנות סוקרת באריכות את מחדליה של בזק, אשר לא עדכנה את נוהלי הביטחון שלה כך שיתאימו למציאות ששררה בזמן האינתיפאדה השנייה. היא קובעת, כי בזק התעלמה מתלונותיהם של הטכנאים על תחושת חוסר הביטחון שלהם בבקעה אל-גרבייה, ששכנה בצמוד לקו התפר, וכי מחדליה הם שאפשרו לג'וואדה לרצוח את מנטין. לדברי גנות, הממונים על האבטחה באותה עת בבזק הרבו לטעון לקיומם של נהלים, אך לא הציגו כל הוכחה לקיומם.
בשולי הדברים מעירה גנות, כי התרשלותה של בזק בשמירה על עובדיה באה לידי ביטוי במינויו של אריה יהודה למנהל אבטחה פיסית בחברה, למרות שלא היו לו כל כישורים וידע בנושא. עוד היא אומרת, כי תחקיר הרצח בידי בזק היה רשלני, וכי תחקיר המשטרה היה חלקי אף הוא והסתמך רק על עדויות של אנשי בזק, להם היה אינטרס ברור להתחמק מאחריות לאירוע.
גנות הטילה אחריות גם על אשר בן-נעים, המאבטח מטעם בזק (דרך חברת לילית) שהתלווה למנטין, לאחר שהלה בחר לנצל את שעות העבודה כדי להיכנס למוסך בבקעה אל-גרבייה לשם התקנת מגבר במכוניתו. הרצח בוצע כאשר בן-נעים ומנטין המתינו במוסך, וגנות דוחה מכל וכל את "טענת הבדים" - כלשונה - של בן-נעים לפיה השניים הגיעו למקום לצורך טיפול בעמוד בזק שנפל.
גנות גם מותחת ביקורת קשה על שני ניסיונות לגרור אותה למחוזות פוליטיים. האחד היה של בזק, אשר טענה שהטלת אחריות עליה - משמעותה התייחסות לכלל ערביי ישראל כמחבלים פוטנציאליים. גנות מדגישה, כי הפיגוע בוצע בידי פלשתיני שכלל לא קיבל סיוע מתושבי בקעה אל-גרבייה. הניסיון השני היה של הרש"פ, שהזהירה מפני השלכות מדיניות אם תוטל עליה האחריות לרצח.
גנות קבעה, כי על הנתבעים לפצות את משפחתו של מנטין ב-2 מיליון שקל, בתוספת 20% שכר טירחה והוצאות. היא חייבה את הרש"פ בתשלום 70% מן הפיצוי, ואת בזק, את בן-נעים ואת לילית (הנמצאת בפירוק) - בתשלום 30% הנותרים. התובעים יוצגו בידי עוה"ד ענת גינסבורג ושושי לוי; בזק יוצגה בידי עוה"ד כץ ואלון; והרש"פ - בידי עוה"ד יוסי ארנון, קארן שמיט ויפעת גרנית.
