אירועים ויוזמות ביום השואה

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה יתקיימו מגוון של פעילויות ברחבי הארץ. הנה כמה מהבולטות שבהן.


"מצעד למען החיים"


עמותת "אביב לניצולי השואה" תקיים (יום א', 7.4.13) "מצעד למען החיים", למען הניצולים שעודם חיים בישראל. במצעד יקחו חלק חברי הכנסת דב חנין ויפעת קריב, ראש עיריית רעננה ויו"ר הנהלת הסוכנות, זאב ביילסקי, השחקנים אורי גוטליב וגורי אלפי ואחרים.

לדברי מנכ"ל "אביב לניצולי שואה", עו"ד אביבה סילברמן, "מטרת המצעד היא להעניק לניצולי השואה את התחושה שאנחנו איתם, שאנחנו זוכרים גם את אלה החיים בינינו. הזמן דוחק בנו, לפי הנתונים נפטרים כל יום כ-30 ניצולי שואה. לכן המחויבות שלנו היא להראות לניצולים שאנו ממשיכים לדאוג להם ושאנו כאן כדי להבטיח, כי יוכלו למצות את כל הזכויות המגיעות להם על-מנת שיוכלו להזדקן בכבוד".

עמותת "אביב לניצולי השואה" הוקמה בשנת 2007 במטרה להבטיח את מיצוי זכויותיו של כל ניצול שואה אל מול הרשויות בישראל ובגרמניה, לאור חוסר המודעות בציבור הרחב בנוגע לזכויות הבסיסיות של ניצולי השואה החיים בארץ. במהלך פעילותה סייעה העמותה ל-65,000 ניצולי שואה בקבלת רנטות, מענקי סיוע קצבאות והטבות בהיקף של למעלה מ-130 מיליון שקל.

במטרה לייצר סדר, שקיפות ונגישות למידע, מרכזת עמותת "אביב לניצולי השואה" את כל המידע הרלוונטי בנוגע לזכויות המגיעות לניצולים ודואגת להעבירו לניצולי השואה ללא כל עלות מצידם.



אירועים במקומות עבודה


עמותת "דורות ההמשך" מפעילה את פרויקט "עומדים, זוכרים ומדברים" זו השנה השלישית, במטרה להניע חברות לקיים אירוע זכרון משמעותי במקום העבודה. העמותה מציעה באתר מיוחד (www.time2remember.org.il) מספר רב של פעילויות ומיני-אירועים שניתן לבצע בקלות בנוחות ובלא כל אמצעים מיוחדים.

יוזם הפרויקט, אסף לניאדו, מעסיק ודור שלישי לניצולי שואה הפעיל בעמותה, אומר: "כמו שאנחנו מורגלים לאירועים שמחים במקום העבודה בראש השנה, בפסח או סתם בימי הולדת של העובדים, טבעי שנדע לציין בצורה משמעותית גם את ימי הזיכרון, בייחוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה שהולך ומתרחק".

על-פי הצעת העמותה, בזמן הצפירה או אחריה מכנסים את כל העובדים לאירוע. האירוע יכול להיות אינטימי, סביב סיפורים של העובדים על הקשר שלהם ליום המיוחד הזה, או אירוע גדול יותר ובו ניתן לחלק לעובדים תכנים שיקריאו בפני חבריהם, או פשוט להעמיד דוכן ולאפשר לעובדים לקרוא שמות הנספים מקרב משפחות העובדים וכו'. אירועים כאלו כבר התקיימו בעיריית תל אביב, אוניברסיטת אריאל, בית החולים הדסה ועוד.



עולים ומתנדבים




פרויקט ConnecTLV, תוכנית הדגל של הסוכנות היהודית לחיבור צעירים יהודים מכל העולם לישראל, יקיים (יום א', 7.4.13) אירוע לציון יום השואה בהשתתפות עולים חדשים, מתנדבים ישראלים וחניכי תוכניות לעידוד עליה.

האירוע, שמתקיים בשיתוף יוזמת "זיכרון בסלון", יכלול שיחה עם הניצול יהודה זילברשטראס, ולאחר מכן יתקיים דיון על מגוון של נושאים, בהם: זיכרון השואה והדורות הבאים, העם היהודי והמאבק בגזענות והאנטישמיות, השואה בחיי היומיום, שואה וגבורה, ועוד.

לדברי שי שנקמן, מנהל ConnecTLV, המיוחד באירוע הוא ההכרה של הצעירים, דור שלישי לניצולי שואה, היא שהניצולים לא יחיו בקרבנו עוד שנים רבות. "לפיכך, ובהתאם לדגש שאנו שמים על חיבור העולים החדשים לחברה הישראלית באמצעות מפגשים פיסיים, מקומות וסיפורים המרכיבים את הפסיפס הצבעוני של חברה ישראלית, החלטנו לארגן אירוע אליו הזמנו ניצול שואה שיספר את עדותו מהתקופה הטרגית של העם היהודי".

ConnecTLV מחבר צעירים יהודים (בני 35-18) מכל העולם לתל אביב. הוא מפעיל רשת חברתית של ישראלים, עולים חדשים, חניכי תוכניות לעידוד עליה ותיירים. ConnecTLV מארגן פעילויות חברתיות מגוונות עבור קהילת הצעירים הגלובלית הגדולה בישראל, ומעניק סיוע וליווי לעולים חדשים בתחומי הקליטה, הדיור והתעסוקה. צוות הפרויקט כולל עשרות מתנדבים צעירים, ישראלים ועולים ותיקים.


"מגילת השואה"



התנועה הקונסרבטיבית פרסמה את "מגילת השואה", טקסט ליטורגי ראשון מסוגו של התמודדות דתית עם השואה, בהוצאה משותפת של מכון שכטר למדעי היהדות בירושלים וכנסת הרבנים של התנועה המסורתית/קונסרבטיבית. המגילה תיקרא בליל יום השואה וביומו בבתי כנסת קונסרבטיביים בארץ ובעולם.


פרופ' דוד גולינקין, נשיא מכון שכטר שיזם את כתיבת המגילה ומעורכיה, מסביר: "יום השואה בישראל מצוין כיום זכרון לאומי, אולם הוא חסר כל מימד דתי וליטורגי. משום כך יזמנו כתיבה של טקסט שכזה. 'מגילת השואה' תיקרא בציבור ביום השואה, כשם שקוראים את מגילת איכה בתשעה באב ואת מגילת אסתר בפורים".

המגילה, הכתובה ברוח מגילת איכה התנ"כית, מורכבת משישה פרקים לזכר ששת המיליונים שנספו בשואה. כל פרק עוסק בנושא אחר: הרקע ההיסטורי לשואה, עדות של נוצרי שהתגנב לגטו ורשה המתאר את שראה, מכתב שהותירה אישה יהודיה במחנה העבודה, עדותו של צעיר יהודי שהועסק במחנה השמדה בסילוק הגופות ונאלץ להסיר את שיני הזהב מפיו של אחיו המת, קינה על הנספים בשואה, שארית הפליטה והקמת המדינה. המגילה גם עוסקת בשאלות תיאולוגיות קשות כמו "האם נודע הדבר במרומים? הכך גזר אל מלא רחמים? זו אומה וזו שכרה? והנה אין קול ואין עונה, רק דממה זעופה".