סופדים לדנקנר: "זכותו להיות טוב ורע"

אהוד אולמרט: "אתמול בערב שוחחתי עם דנקנר. הוא היה במיטבו. אמנון דנקנר היה אדם תוסס, עם סקרנות אינטלקטואלית שקשה למצוא כמוה ובעל ידע מדהים בתחומים מגוונים".

אולמרט הגיע עם אשתו עליזה לבית משפחת דנקנר ואמר עם כניסתו: "הגעתי הנה לנחם משפחה של חבר קרוב וידיד אמיתי. אנחנו עדיין המומים ממה שקרה. דיברתי איתו ממש שעה לפני מותו".

אריה דרעי אמר כי דנקנר היה חבר קרוב ויקר שלו. "שוחחנו ארוכות רק לאחרונה וקבענו להיפגש בתחילת השבוע, לרגע לא חשבתי שזה יהיה אופיו של המפגש. אמנון היה חבר אמיתי, אבל יותר ממה שהיה חבר, היה איש אמת, איש אשר לא חשש מעולם לומר את אשר על ליבו, אמנון שייך לזן נכחד של אנשים אמיצים ומוכשרים שאילולא היו קיימים היה צריך להמציא אותם. אמנון נפטר יחסית צעיר אבל הספיק בחייו מה שזקנים ממנו לא יעשו עוד שנים ארוכות, הטובים הולכים מהר לצערי".

השר יאיר לפיד כינה אותו "דוד אמנון". לדבריו, ביום הולדתו ה-60, סיפר שהיה רשע מרושע אבל החליט שמוטב להיות טוב. עוד מדבריו:

"מה ששדרת נפגעיו המצקצקת והצדקנית לא הבינה מעולם, הוא שגם הנטייה הזו שלו, להכנס בהם בכל הכוח הלא מבוטל של אישיותו המתפרצת, היה בעצם תוצר של תפישת עולם שאמרה: אנשים טובים באמת אינם נרתעים ממלחמות רק בגלל שאין סיכוי לנצח בהן...לא רק את חבריו דנקנר בחר בקפידה, אלא גם את אויביו. הוא העדיף אותם חזקים וגדולים כדי שיוכל ליהנות מן הקרב.

"אני עוד לא יודע איך בדיוק ייראה עולם שאין בו דנקנר, אבל מה שבטוח הוא שמעכשיו יהיה פה משעמם יותר. כי מלבד כשרון הכתיבה הבאמת נדיר שלו, דנקנר גם עמד על זכותו ההיסטורית להיות כל מיני דברים ביחד - רע וטוב, גאון ואינפנטיל, אינטלקטואל בהיקפים שכבר אינם מצויים במקומותינו ואדם שמתגלגל על הרצפה עם נכדתו ועושה קולות משונים.

"המאמר האחרון שפרסם היה כתב-הגנה מצחיק להפליא עלי, שבו הוא הסביר איך במשך שנים אני נכשל מחיל-אל-חיל בעוד עדרי המצקצקים עוקבים אחרי נפילתי הבלתי נמנעת כלפי מעלה. רק דנקנר יכול היה לכתוב מאמר כזה, מפני שבעולם שבו כולם נשמעים כבר כמו שיבוטים אחד של השני, רק דנקנר יכול היה להיות דנקנר.

"אני כועס עליו שהוא מת...אבל אני מתנחם בזה שאם ללכת אז ככה: ברגע אחד, בלי מחלות ממושכות, בשיא אונו האינטלקטואלי, מוקף אוהבים, כשעל לחייו פירורי קממבר ושפתיו מבהיקות מיין בורדו משובח".

חברת הכנסת שלי יחימוביץ': "הוא היה סופר, עיתונאי, פרשן, עורך - מה לא. מתפוצץ מכישרון ומשנינות, משכיל ורב ידע בכל תחום, עם חוש הומור מדהים, לשון חדה כתער, יכולת כתיבה נדירה, ואישיות סוערת. הכרנו היטב והיינו מיודדים כעיתונאים, אבל החוט המקשר החזק בינינו היה טומי לפיד ז"ל, אבא של יאיר, שהיה אומנם בר פלוגתא אידיאולוגי חריף שלי, אבל חבר קרוב ואהוב מאוד. גם דנקנר ואני לא הסכמנו כמעט על כלום, אבל אנשים כמוהו, שאפשר לריב איתם מריבה הגונה אבל אף פעם לא לזלזל בהם - הופכים את החיים למעניינים, משעשעים ועשירים יותר. הוא היה אבא ובעל מסור, וחבר נאמן ואוהב לחבריו".