מדען אוסטרלי והמרכז למחקר רפואי של
חיל הים האמריקני בסילוור ספרינגס שבמרילנד מפתחים זריקה, שתוכל להאריך את זמן הטיפול בפצועים קשה - יתרון גדול בשדה הקרב. מקווים, שכתוצאה מהשימוש בה יינתן לצוותי הרפואה עוד זמן לטפל בפצועים, עד שיובהלו לחדרי ניתוח בבתי-חולים.
התרופה אדֶנוֹקאין נועדה למנוע הלם כתוצאה מאבדן דם. היא פותחה על-ידי פרופ' ג'פרי דוֹבּסוֹן, כדי להחליף את הצורך במתן עירויי-דם לפצועים קשה, שאיבדו הרבה דם. לעתים מסתפקים בעירוי של נוזלים עם תמיסת מלח (תמיסה פיזיולוגית), או עם תמיסת עמילן, כדי לשמור על לחץ-הדם. פרופ' דובסון הציע להזריק לפצועים קשה אדנוקאין, שמונע את דילול הדם, מונע דימומיםן ושומר על לחץ-הדם. כך, מקבל הגוף די חמצן לתפקודו, והפצוע לא ייכנס להלם.
אם יצליחו הניסויים בתרופה, ייתנו זריקות אדנוקאין שהות לצוותי הרפואה לטפל בפצועים קשה בשדה הקרב, שלא יידרשו לפינוי דחוף לבתי-חולים.
פרופ' דובסון עוסק במחקר לב וברפואה דחופה באוניברסיטת ג'ימס קוק באוסטרליה. הוא החל את הקריירה האקדמית כזואולוג, שחקר את שנת חורף (היברנאציה) של בעלי-חיים, והתעניין במנגנונים, שמאיטים את קצב לבם בשינה.
בניתוחים משתמשים בתמיסת אשלגן להאט את קצב הלב, אך היא יוצרת סיבוכים, כיוון שהיא משנה את המתח החשמלי של הלב. לפיכך, פיתח פרופ' דובסון בסוף שנות התשעים את האדנולקאין - תערובת של תרופות, שמאיטה את קצב הלב אך שומרת על השדה החשמלי שלו - ואושרה לטיפול בחדרי ניתוח. השפעת אדנוקאין נמוגה כשריכוז התרופה יורד.
כעת מתעניין חיל הים האמריקני בשימוש בתרופה זו בשדה הקרב, כדי שיוכלו להזריקה לפצועים קשה במקום עירויים אחרים. לתרופה יש חשיבות רבה באזורי קרבות, המרוחקים מבתי-חולים.
הכנת פצוע לפינוי במסוק דורשת זמן, והיא נעשית על חשבון הטיפול הרפואי בו. מעריכים, כי שימוש באדנוקאין יוכל לתת לצוותים הרפואיים עוד כשעה לפחות לטפל בפצועים - עד שיגיעו לחדרי הניתוח.
ניסויים בחיות מעבדה מצאו, כי אחרי אבדן של שלושה רבעים מדמן, הצליח אדנוקאין להעלות את לחץ-דמן, למנוע דימומים, ולשמור על פעילות הלב.
חיל הים האמריקני הקצה מאתיים אלף דולר למחקר באדנוקאין, אך התקציב הזה מעוכב עקב הבעיות באישור תקציב החיל. פרופ' דובסון ועמיתיו האמריקניים מקווים, כי התקציב למחקר יאושר בחודש הבא.
אחרי השלמת המחקר, יידרש אישור הרשות האמריקנית למזון ולתרופות (FDA) לנסות את התרופה בבני-אדם. כך, בעוד כשנה יוכלו לסכם את הניסויים, ולהכניס את התרופה לשימוש בערכות החייאה - מקווים אנשי המרכז למחקר רפואי של חיל הים - ואחר-כך גם לשימוש אזרחי.
