סוף לחגיגות במפעל הפיס?
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת ורדה וירט-ליבנה) פסקה (יום ב', 26.10.03) כי יו"ר מפעל הפיס לשעבר, גדעון גדות, המנכ"ל לשעבר אליצור גורן, והסמנכ"לית לשעבר רחל גואטה, יחזירו למפעל הפיס סכומים של מאות אלפי שקלים שקיבלו שלא כדין בשל פרישה מעבודה בשנים 1994-1996.
תנאי הפרישה של השלושה היו גבוהים במיוחד: גדות קיבל 1.345 מיליון שקל, גורן קיבל 1.524 מיליון שקל, וגואטה - 1.285 מיליון שקל.
הפרשה נחשפה לראשונה באמצע שנות ה-90', אז נטען בעיתונות כי ראשי מפעל הפיס לשעבר זכו לתנאי שכר ופרישה מפליגים.
בעקבות פרסומים אלה הקים מפעל הפיס את ועדת אמנון זכרוני לבדיקת תנאי השכר במפעל הפיס. העניין נבדק גם על-ידי הוועדה הציבורית המייעצת בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר.
בעקבות המלצת שמגר לדירקטוריון מפעל הפיס לפעול להחזרת הכספים החריגים ששולמו, הגיש מפעל הפיס, באמצעות עורכי הדין אלי זוהר ואורנה לין, תביעה נגד שלושת הבכירים לשעבר, להשבת הכספים.
מפעל הפיס טען, כי המועצה המייעצת של החברה קבעה, כי ההסדרים הכספיים בעניינם של השלושה חורגים באופן קיצוני ובלתי סביר מהמקובל ונוגדים את תקנת הציבור, וכי יש לנהוג בבכירי מפעל הפיס באופן דומה לנהוג בחברות הממשלתיות.
עוד טען מפעל הפיס, כי גדות, גורן וגואטה, דאגו כי תנאי השכר והפרישה המפליגים שליקטו להם יאושרו על-ידי כל הגורמים המוסמכים במפעל הפיס, לרבות על-ידי היועצים המשפטיים של החברה.
היועץ המשפטי לממשלה הצטרף לתביעת מפעל הפיס, וטען אף הוא כי תנאי הפרישה של השלושה אינם סבירים ומנוגדים לתקנת הציבור.
גדות, באמצעות עו"ד ר' בגס ממשרד וייסגלס אלמגור; גורן, באמצעות עו"ד ג' אוריון; וגואטה, באמצעות עו"ד אביגדור קלגסבלד, טענו כי תנאי השכר והפרישה שלהם נקבעו כחוק ואושרו בכל מוסדות מפעל הפיס, לרבות הדירקטוריון. לכן, טענו השלושה, אין עילה משפטית להתערב בהם.
השופטת וירט-ליבנה דחתה את טענת הנתבעים כי תנאי הפרישה אושרו כדין, וקבעה כי תנאי השכר והפרישה אושרו בשל העובדה שדירקטוריון מפעל הפיס לא ידע ולא בדק את המשמעות הכספית של החלטותיו, לאור "ההטייה הטבעית של חברי הדירקטוריון שלא להתנגד ליוזמות של יו"ר הדירקטוריון (שהיה גדות; ר.כ.)".
הטייה זו, לדברי וירט-לבנה, מקורה בעובדה שיו"ר דירקטוריון מפעל הפיס מתמנה על-ידי ראש הממשלה, ולדירקטורים, הבאים בעיקר מן השלטון המקומי, אין יכולת להשפיע על בחירתו או החלפתו. יו"ר הדירקטוריון, מזכירה וירט-לבנה, הוא זה שממונה על חלוקת הכספים של מפעל הפיס, ואנשי הרשויות המקומיות אינם נוטים להתנגד לו.
וירט-לבנה ציינה, כי הנתבעים הקפידו תמיד לצאת מחדר ישיבות הדירקטוריון בעת הצבעה על תנאי שכרם ופרישתם, וכן כי גדות מסר גירסה שאינה מדוייקת בקשר לארועים מסוימים שהתרחשו במהלך הדיון.
מכל מקום, קבעה וירט-ליבנה, השאלה אם הדירקטורים ידעו את המשמעות הכספית של ההחלטה היא משנית, ואין בה כדי לשלול את סמכות בית הדין לבחון את תנאי השכר.
הנימוק לכך, לפי וירט-לבנה, הוא שמפעל הפיס, על אף העובדה שהוא מאוגד כחברה פרטית, הוא גוף דו-מהותי, שחלים עליו כללי המשפט הציבורי לצד כללי המשפט הפרטי. הרי מטרותיו ומהותו הופכים אותו לגוף ציבורי. תנאי השכר והפרישה של גדות, גורן וגואטה, נקבע, אינם עולים בקנה אחד עם כללי המשפט הציבורי.
וירט לבנה קבעה, כי משכורתו הקובעת של גדות לצורך חישוב הפנסיה, שעמדה על כ-57 אלף ש"ח, "נופחה" לצורך זה בכ-28 אלף ש"ח לחודש, כי משכורתו הקובעת של גורן שעמדה על כ-50 אלף ש"ח בחודש נופחה בכ-18 אלף ש"ח בחודש, וכי משכורתה הקובעת של גואטה, שעמדה על כ-41 אלף ש"ח בחודש נופחה בכ-16 אלף ש"ח.
"אין ספק בליבנו", קבעה וירט-לבנה, "כי כל התוספות היו רק לשם מטרה אחת - העלאת שכרם של התובעים. גם אם לא הייתה מעורבות ישירה (של הנתבעים; ר.כ.), מעורבות עקיפה היתה בהחלט".
"השילוב בין שכר גבוה במיוחד ותנאי פרישה גבוהים וחריגים הוא שיוצר חבילת תנאים בלתי סבירה. נראה, כי כל הטבות השכר והפנסיה נועדו בראש ובראשונה "לצ'פר" את הנתבעים, ושאלת טובת הציבור למענו הוקם מפעל הפיס, לא נשקלה בעת קביעת תנאים אלה", הוסיפה.
וירט-לבנה שיבחה את התקשורת על תפקידה בפרשה: "אין ספק בעינינו, שהתקשורת היוותה את התמריץ העיקרי אם לא היחיד במקרה זה ללידתה של תביעה זו. קשה להשתחרר מהמסקנה, כי אלמלא החשיפה הציבורית, לא היה חל שינוי בעמדתו המסורתית של מפעל הפיס".
גדות חוייב להשיב למפעל הפיס פיצויי פיטורים בסך 874 אלף ש"ח, גורן חוייב להשיב 973 אלף ש"ח, וגואטה חוייבה להשיב את פיצויי הפיטורים שקיבלה בסך כ-546 אלף ש"ח, או לוותר על סכומי הפנסיה שקיבלה עד כה.
יו"ר מפעל הפיס: "זהו ניצחון גדול לציבור"
יו"ר מפעל הפיס, שמעון כצנלסון, הגיב לפסק הדין:
"זהו ניצחון גדול לציבור, כספי ציבור שנלקחו יוחזרו לקופה הציבורית כפי שראוי ונכון. מפעל הפיס ניהל את המאבק בנחישות ובדבקות במשך יותר מחמש שנים והצדק נעשה, גם אם באיחור.
בסיועו של מר מאיר שמגר, לשעבר נשיא בית המשפט העליון, עבר מפעל הפיס בשנים האחרונות הפיכה בכל הקשור לאימוץ כללי מינהל תקינים וכיום פועל מפעל הפיס בשקיפות מלאה, עם מועצה ציבורית מייעצת.
כיו"ר חדש אני מתכוון ללמוד את פסק הדין במטרה להמשיך ולהתייעל".
"מדובר בפסק דין חשוב מאין כמוהו לכל המנהלים במגזר הציבורי", סיכם כצנלסון.
(עב 300851/98 מפעל הפיס נ' גדות ואח')
