השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, מגדיר את פרשת ניצב משה מזרחי כשווה בחומרתה לפרשת קו 300 (פרשת משפטית, שאירעה לפני כ-20 שנה) ופרשת לבון (פרשה ביטחונית, שאירעה לפני כ-40 שנה). הנגבי התייחס לדוח סיכום החקירה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הקובע בסופו כי יש להדיח את מזרחי מתפקידו.
לדברי הנגבי, הפרשה תזעזע את כל המערכות, בגלל חומרתה. הנגבי ציין, כי הפרשה גורמת זעזוע במערכת המשפטית, במערכת הפוליטית ובמשטרה. הנגבי נשאל במהלך הישיבה גם על כך שבמהלך החקירה, שמר מזרחי על זכות השתיקה [ראו קישור].
הנגבי אמר דברים בעניין זה בישיבה שהתקיימה בסיעת הליכוד. סיעת הליכוד התכנסה (יום ב', 27.10.03). הזר זומן לישיבה דחופה בנושא האזנות הסתר ביאחב"ל בפיקודו של ניצב משה מזרחי. הישיבה נקבעה ביוזמת ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט וח"כ גלעד ארדן, בעקבות דוח היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטין, הממליץ להדיח את מזרחי.
הנגבי, שנכח בישיבה, אמר כי הוא יחליט בעניינו של ניצב מזרחי, לאחר שילמד את כל פרטי הדוח. לדבריו, ההחלטה שיקבל תשמור על האיזון בין הזכות לפרטיות המעוגנת בחוק לבין עצמאות רשויות אכיפת החוק.
כן הזכיר השר, כי על-פי החוק, הזכות עומדת לרשויות אכיפת החוק היא, בין היתר, לבצע האזנות סתר נגד חשודים. אך בכוונתו לבדוק את הסוגיה, בשאלה האם במקרה שלהלן לא הופר האיזון בין הערכים. השר הנגבי ייעץ לחבריו לסיעה לא להקים ועדת בדיקה פרלמנטרית, משום שפרטי הפרשה אינם ידועים לה, לדבריו: "יש לצמצם מעורבות פוליטית בדרמה הזו".
לדברי ח"כ מיכאל איתן, דוח היועץ המשפטי לממשלה מעלה תהיות שונות, שלא לדבר על דאגה רבה, משום שהעניין נוגע לסוגיות פוליטיות בכלל ולחברי סיעת הליכוד בפרט. איתן קרא ליו"ר הקואליציה, ח"כ גדעון סער, לפעול להקמת ועדת בדיקה פרלמנטרית שתבחן את ההיבטים הנלמדים מהדוח ותגיע למסקנות.
"הפרשה בעניין זה נוגעת ליסודות הדמוקרטיה הישראלית ושלטון החוק. כאשר במסדרונות המשטרה וחדריה יש תיקים שכתוב עליהם 'תיק פוליטי' ושכל המידע הוא בלתי חוקי והושג באופן לא לגאלי... הנתונים הנלמדים מהדוח צריכים להטריד כל אדם משיקולים מפלגתיים.... מה הבסיס להילחם בעבריינים לבין משטרה ששמה על עצמה לעבור על החוק? לא רוצים מדינת משטרה שיש לה סמכות לפעול בניגוד לחוק ולהחזיק תיקים פוליטיים".
לעניין זה הפנה ח"כ איתן את הנוכחים בישיבת הסיעה לסעיף 52 בדוח היועמ"ש (עמוד 19), בו נכתב: "מטבע הדברים נערכו בקווים המאוזנים שיחות רבות הנוגעות לקשרים בין הגורמים השונים בצמרת תנועת הליכוד, למהלכים בלשכת רה"מ, למהלכים הפוליטיים העתידיים, לקשרים השונים בין מועמדים ולהקמת מפלגתו של מר ליברמן, ובכללן הערכות פוליטיות וכיוצא בזה".
לעניין זה התרעם ח"כ איתן באומרו: "מה זה נוגע לעניין... האם הליכוד היא מפלגת אסקופה נדרסת. עלינו לקום ולתבוע את עלבונינו ומי שעשה זאת יועמד לדין... זה קורה פעם אחר פעם לאנשי הליכוד".
ח"כ ארדן התייחס בהקשר זה לכך שהדבר יצר חוסר אמון במערכת המשפטית, בעיקר בין היועמ"ש לפרקליטות המדינה. "השניים לא יכולים לתפקד יחד", אמר, וקרא להקמת ועדה ממלכתית כמו-כן להסדר ברור של כל נושא האזנות הסתר.
ח"כ בר-און הפנה את תשומת לבם של הנוכחים, כי ישראל נמצאת בין רשימת המדינות המובילות בעולם המתירה על-פי חוק לקיים האזנות סתר לאזרחיה. לדבריו: "החטאת רובצת על בתי המשפט. בשנת 2001, כ-1800 בקשות בשנה (להאזנות סתר, לא כולל האזנות שב"כ) אושרו למעט 4 שנדחו. פי 6 נומינלית ממספר האזנות הסתר בברה"מ שמספר האוכלוסיה שם הוא פי 10 מישראל".
