העדר חותמת הבנק על כתב ערבות במכרז מהווה עילה לפסילת הערבות, וכתוצאה מכך - לפסילת ההצעה כולה. כך קובע (21.4.13) נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים,
דוד חשין.
חברת וקסמן-גוברין-שטרן ניהול פרויקטים התמודדה אשתקד במכרז של
משרד התחבורה לייזום, תכנון וביצוע של פרויקטים תחבורתיים. ועדת המכרזים הכריזה עליה כזוכה כשירה ב' באזור הגליל הצפוני ורמת הגולן ובאזור הגליל הדרומי ומרכז הארץ.
חברת מקיף פיתוח ותשתיות ביקשה לפסול את זכייתה של וקסמן, בטענה שבניגוד לנדרש בתנאי המכרז - הערבות הבנקאית של
בנק הפועלים שצירפה נשאה רק שתי חתימות ולא את חותמת הבנק. וקסמן טענה, כי יש להעדיף את נוהלי הבנק, לפיהם הערבות בתוקף גם בהעדר חותמת שלו.
חשין דחה את עמדתה של וקסמן. הוא מזכיר, כי קיימת חובה להקפיד בצורה מלאה על כל דרישות המכרז, וכי ניתן להכשיר חריגה ממנו - במיוחד בתחום הערבות הכספית - רק במקרים חריגים שבחריגים. הוא קובע, כי הדרישה לצרף חותמת נכללה בצורה ברורה בנספח למכרז ולא ניתן להפריד בצורה מלאכותית בין נוסח הערבות הנדרש בנספח לבין החתימה עליה. הדבר גם הודגש בכנס המציעים, בו נאמר במפורש למתמודדים שעל הערבות לשאת את חותמת הבנק.
עוד אומר חשין, כי לא ניתן לטעון שמדובר ב"השמטה מקרית" - אחד המקרים בהם ניתן להכשיר בכל זאת ערבות פגומה. זאת, הן משום שווקסמן לא העלתה טענה כזו והן משום שלא ניתן לקבוע שהחותמת הושמטה מתוך היסח הדעת, שכן "במועד פתיחת תיבת המכרזים לא ניתן היה לעמוד על כוונתו המדויקת של הבנק הערב או וקסמן באמצעות ראיות אובייקטיביות מובהקות".
חשין ממשיך ואומר, כי המכתב ששלח בנק הפועלים לוועדת המכרזים, ולפיו יכבד את הערבות גם בהעדר החותמת, אינו מרפא את הפגם. המכתב לא הונח בפני ועדת המכרזים במועד בחינת עמידת ההצעות בתנאי הסף, ופנייה אליו לשם הבהרה באשר לתוקפה של הערבות היא בבחינת "מקצה שיפורים".
