למה אנחנו משקרים לגבי סקס?

הסטודנטים השלימו שאלונים בהם נשאלו באיזו תדירות היו מעורבים ב-124 התנהגויות (מ-לעולם לא ועד מספר פעמים ביום). משתתפים ממחקרים קודמים זיהו את כל ההתנהגויות כטיפוסיות לאחד מהמינים (כגון לבישת בגדים מלוכלכים וסיפור בדיחות גסות לגברים, כתיבה, שירה והטעיה לגבי המשקל לנשים). התנהגויות אחרות זוהו כשליליות יותר לגברים (שירה במקלחת) או שליליות לנשים (כמו מכת אגרוף בבדיחות הדעת).

חלק מהמשתתפים מילאו את השאלונים בזמן שחוברו למה שהאמינו שהיה פוליגרף (גלאי שקרים, שלמעשה לא עבד). האחרים חוברו, לפני שהמחקר החל, למערכת שאמורה הייתה למדוד רמות חרדה, אך המכשיר נותק לפני שסיימו לענות על השאלונים.

באופן כללי, התוצאות הראו כי הן גברים והן נשים נטו להתנהג כפי שציפו מהם ברמה התרבותית בהתאם למגדר. גברים דיווחו על התנהגויות טיפוסיות יותר לגברים, ונשים על התנהגויות טיפוסיות יותר לנשים, ללא קשר לרגעים בהם היו "מחוברים" לגלאי השקר או לא.

אך לגבי התנהגויות שאינן מיניות, לא נראה כי המשתתפים הרגישו לחץ כלשהו להגיב בדרכים סטראוטיפיות בהתאם למינם. במילים אחרות, נשים שחוברו לגלאי האמת ונשים שלא השיבו בצורה דומה כשסיפרו, לדוגמה, שהרימו משקולות, פעילות עם סטראוטיפ גברי. כלומר גברים ונשים לא חשו שהם נאלצים לעמוד בציפיות מהם בהיבט המגדרי לגבי התנהגויות שאינן מיניות.

לעומת זאת גברים דיווחו על בנות זוג רבות יותר כשלא היו מחוברים לגלאי האמת לעומת ברגעים שהאמינו כי הם מחוברים אליו. נשים דיווחו על פחות בני זוג כשלא היו מחוברות לגלאי לעומת כשלא. דפוס דומה זוהה לגבי דיווחים על ניסיון מיני.

לגברים ולנשים היו תשובות שונות לגבי ההתנהגות המינית שלהם כשהאמינו כי הם צריכים לומר את האמת, מה שמאשר את הממצאים של מחקר קודם שביצעו החוקרים בשנת 2003.

במסגרת המחקר המדובר, גילו החוקרים כי נשים דיווחו על מספר קטן יותר של בני זוג מיניים בהשוואה לגברים כשלא היו מחוברות לגלאי אמת, אך על מספר דומה של בני זוג כשהיו מחוברות לגלאי.

בשנים האחרונות החברה עברה שינויים משמעותיים ומספר חוקרים גילו כי ההבדלים בין גברים לנשים בתחומים מסוימים של התנהגות מינית כמעט נעלמו לגמרי.