שכר המורים וההשקעה בחינוך בישראל גבוהים מהממוצע במדינות ה-
OECD, אך למרות זאת ההישגים נמוכים יותר והפערים גדולים יותר. כך עולה (יום ג', 25.6.13) מנייר עמדה הסוקר את מערכת החינוך הישראלית בהשוואה למדינות מפותחות. הנייר מפורסם היום (25.06) על-ידי מכון ירושלים לחקר שווקים לרגל תחילת החופש הגדול.
"רבים סבורים כי שכר המורים בישראל נמוך", אומרת רננה לויאני, אשר חיברה את הנייר עבור מכון ירושלים לחקר שווקים, "אולם השוואה בינלאומית מראה כי שכר המורים ביחס לשכרם של עובדים אחרים בעלי השכלה אקדמית גבוה".
כך למשל, השכר הממוצע של מורה בתיכון בישראל עומד על כ-92% מהשכר הממוצע בקרב עובדים בעלי תואר ראשון במדינה, לעומת ממוצע של 90% ב-OECD. בקרב המורים בחטיבות הביניים ובבתי הספר היסודיים עומד השכר על 87% ו-85% מהשכר הממוצע בקרב בעלי תואר ראשון, בהתאמה, לעומת ממוצע של 85% ו-82% ב-OECD.
במכון מציינים כי נתון זה אף מתעצם לאור העובדה כי מספר שעות העבודה של המורים בישראל נמוך משמעותית בהשוואה למספר השעות הממוצע לו נדרשים המורים במדינות החברות ב-OECD.
כך, מורה בתיכון בישראל עובד 700 שעות שנתיות לעומת ממוצע של 1,114 שעות במדינות ה-OECD. מורה בחטיבת ביניים בישראל עובד 831 שעות לעומת ממוצע של 1,171 שעות ב-OECD, ומורה בבית ספר יסודי בישראל עובד 1,126 שעות לעומת ממוצע של 1,178 שעות ב-OECD.
לדברי המכון, ההשקעה בחינוך בישראל עומדת על 7.2% מהתוצר לנפש, לעומת ממוצע של 6.2% במדינות ה-OECD. ישראל מדורגת במקום ה-6 מבין 37 מדינות בהשקעה בחינוך כשיעור מהתוצר לנפש. ההשקעה הממשלתית בחינוך עומדת על 13.6% מתקציב הממשלה לעומת ממוצע של 13.0% ב-OECD. עם זאת, במכון מציינים כי שיעור התלמידים מכלל האוכלוסיה גבוה יותר בישראל מאשר במרבית מדינות ה-OECD, ולכן ההוצאה לתלמיד ביחס לתמ"ג נמוכה במעט מהממוצע.
"מדינות בעלות רמת חיים דומה יכולות להוביל את תלמידיהן להישגים שונים", אומרת לויאני. "את הסיבות להישגים הנמוכים של מערכת החינוך בישראל אין לתלות בהשקעה הכספית או בשכר המורים אלא במבנה תמריצים לקוי".
במכון ממליצים על מספר צעדים לשיפור, וביניהם תחרות בין בתי הספר (פתיחת אזורי רישום, תוכנית שוברים וכו') ושינוי מבנה השכר כך שיתבסס פחות על ותק ויותר על ביצועי המורים ושיפור בהישגי התלמידים, כפי שקיים בכמחצית ממדינות ה-OECD.
