|
|
פרנסה משמירת שבת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
לחזרה הרחבה לשורשים היהודיים בקרב האוכלוסיה היהודית בישראל יש השלכות נלוות על התקשורת. 21% מיהודים בישראל שנסקרו בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תיארו את עצמם כשומרי מצוות יותר משהיו בעבר, לעומת 14% שתיארו את עצמם שומרי מצוות פחות מבעבר.
ד“ר רפי מן וד“ר אזי לב-און מעריכים שבעוד בעולם קיימת ירידה בחשיפה לעיתונות המודפסת, לעיתוני סוף השבוע המודפסים בישראל יש עתיד ארוך-טווח. זאת לנוכח העובדה ששליש מהיהודים אינם עושים שימוש בכלי תקשורת אלקטרוניים בשבת - דבר שהוא נכון לא רק בקרב החרדים והדתיים-לאומיים, אלא גם בחלקים מקרב היהודים המסורתיים; 35% מהנשאלים אינם צופים בטלוויזיה ואינם מקשיבים לרדיו בשבת, ו-48% אינם נוהגים לגלוש באינטרנט בשבת.
שני החוקרים, מהמכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה של אוניברסיטת אריאל בשומרון, פרסמו את הדברים במסגרת סקירה שנתית שהוכנה בשיתוף יפעת מחקרי מדיה וקנטאר מדיה מחקרי TGI, שעסקה בסדרי יום, בשימושים ובמגמות בתקשורת הישראלית.
לדבריהם, הדבר רומז לכך שאף התקשורת החילונית הכללית תמשיך להתעניין, אם לא תרחיב את התעניינותה, בתרבות היהודית הדתית.
עוד הם אומרים כי הגידול הדמוגרפי בקהילה החרדית ובקהילה הדתית-לאומית רומז על כך שלתקשורת של שני המגזרים הללו יש סיכוי גדול לצמוח בטווח הקצר ובטווח הארוך. מגמת ההתפצלות של התקשורת בציבור הדתי-לאומי רומזת על כך שעל-אף מחויבותו של ציבור זה להיות חלק מהציבור הרחב יותר, הוא עשוי לתמוך גם בתקשורת הפונה לקהל שלו ומשקפת את ערכיו.
היעדר עיסוק מתמשך בנושאים חשובים
בפרק אחר בסקירה, נבחן באורח השוואתי סדר היום במספר נושאים בולטים בעיתונות המודפסת, באינטרנט המערכתי ובתוכן הגולשים. מתוך הממצאים בולטת לעין ההתאמה בין שלוש הקטגוריות שנבדקו בתנודות ובהיקף האזכור במהלך השנה של מונחים ושמות. משמע: אירועים מסוימים כגון החלטות ממשלה, פעילות מדינית, צבאית או פוליטית וכדומה מעלים נושאים מסוימים לסדר היום, במשך תקופה מסוימת מתנהל עיסוק אינטנסיבי בנושא, ולאחר זמן ניכרת ירידה וגרף האזכורים מתיישר.
בשל ההיקף הנרחב של הזירות בהן בא לביטוי תוכן הגולשים, מספר האזכורים גבוה בהרבה בקטגוריה זו מאשר בשתי האחרות, אך העליות והירידות במספר האזכורים דומות בדרך כלל. נתונים אלה מחזקים את הטענה הנשמעת לעיתים בציבור כי התקשורת בישראל נוהגת להסתער על נושא מסוים עד כדי רוויה, ובתוך זמן קצר הנושא נעלם כמעט מסדר היום. מציאות זו משקפת שני מאפיינים בעייתיים של הסיקור התקשורתי והשיח הציבורי: חשיפת-יתר של נושא מסוים לזמן קצר, המלווה לעיתים בדרמטיזציה מופרזת, ובמקביל היעדר עיסוק מתמשך בנושאים חשובים, תוך מעקב אחר ההתפתחויות באופן שוטף.
