ריטלין משפר הליכה בקרב קשישים

מנה בודדת של ריטלין עשויה לשפר את בקרת שיווי המשקל בהליכה ולהפחית את הסיכון לנפילות בקרב קשישים. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן-גוריון ופורסם בכתב העת האמריקני ג'ורנל של גרונטולוגיה (Journal of Gerontology Medical sciences).

ריטלין, כידוע, הינו כדור הניתן לילדים הסובלים מהפרעות קשב, היפראקטיביות (ADHD) ונרקולפסיה. נפילות בקרב קשישים, מהוות את הגורם המוביל לשברים באגן ולמוות מתאונה בקרב קשישים. הידרדרות במערכת שיווי משקל הקשורה לגיל בהליכה ובעמידה היא התורם העיקרי לנפילות בקרב קשישים.

על-פי תוצאות המחקר, נמצא כי מנה בודדת של ריטלין (מתילפנידאט, MPH), משפרת את היציבות בהליכה, הן בעת הליכה ללא משימה קוגנטיבית בו-זמנית והן במהלך הליכה תוך ביצוע משימות קוגנטיביות בו-זמנית ("משימה כפולה").

המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 30 קשישים עצמאיים שגרים בקהילה, בני 70 ומעלה, בעלי יכולת לצעוד 70 רגל (20 מטר), ללא סיוע אישי או באמצעות מכשיר עזר. במסגרת המחקר, לאחר בדיקה ראשונית, המשתתפים בקבוצת המחקר קיבלו מנה אחת (10 מ"ג) של MPH ומשתתפי קבוצת הביקורת קיבלו מנת פלסיבו MPH. יש לציין, כי החוקרים והנחקרים לא ידעו לאיזה קבוצה משתייכים הנחקרים. כל משתתפים הוערכו תחת ארבעה מצבים בעמידה ובהליכה, חלקן משימות המשלבות בקרת שיווי משקל ובו-זמנית משלבת משימות קוגניטיביות.

ד"ר יצחק מלצר, ראש המעבדה לשיקום ולחקר התנועה ע"ש שוורץ, המחלקה לפיזיותרפיה, בפקולטה למדעי בריאות באוניברסיטת בן-גוריון, מסר: "הממצאים שלנו מראים, כי ל-MPH עשוי להיות תפקיד כאופציה טיפולית לשיפור הליכה והפחתת סיכון לנפילה בקרב אנשים מבוגרים".

לדבריו, "זה נכון במיוחד במצבים מורכבים יותר, כפי שמתרחשים בחיים האמיתיים, כשיש דרישה להליכה תוך ביצוע מטלות נוספות בו-זמנית ("משימה כפולה"), כאשר תשומת לב ממוקדת במקומות אחרים (לדוגמה, צפייה בתנועה ברחוב, שיחה) ולא על ביצוע משימה מוטורית ספציפית (הליכה)".

נמצא ש"תשומת הלב המוגברת והשיפור בקשב ובריכוז שמגיעה כתוצאה מהשימוש ב-MPH, הביאה לשיפור בבקרת שיווי משקל בזמן הליכה, במיוחד בתנאי משימה כפולים", מסביר ד"ר מלצר.

"ניתן להסביר את הממצאים שלנו, כי MPH משפר הליכה לא רק על-ידי השפעתו של שיפור קשב, אלא גם יש סימנים לכך שיש לו השפעה ישירה על אזורים במוח העוסקים בבקרת שיווי משקל".

במחקר היו מעורבים חוקרים נוספים מאוניברסיטת בן-גוריון, בהם: ד"ר יעקב בכנר, ראש התוכנית לתואר שני בגרונטולוגיה, מחלקה לבריאות ציבור; הסטודנטית גיא טל, לתואר שני במחלקה לגרונטולוגיה, ופרופ' זמיר שורר, מהיחידה לנוירולוגיה של הילד, במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה והפקולטה למדעי בריאות באוניברסיטה. המחקר נתמך על-ידי מענק ממאיירס מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה ואשל האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל.