שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, מוצא את עצמו במיעוט בין חבריו בשאלה האם ראוי לפסוק פיצוי על פגיעה באוטונומיה, כאשר נפסק פיצוי אחר על מחדלים רפואיים.

בית המשפט העליון הכריע (יום ג', 6.8.13) בשני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בעקבות ניתוח שביצע פרופ' מיכאל בלומנטל המנוח בעיניה של רוזי פינקלשטיין. עמית והשופטים חנן מלצר ודפנה ברק-ארז קיבלו חלקית את שני הערעורים. מצד אחד התקבל ערעורו של בית החולים עין-טל ונקבע, כי מתוך הסכום אותו חויב לשלם לפינקלשטיין - כמיליון שקל - יופחתו תקבולי הביטוח הלאומי ששולמו לה, בסך 450,000 שקל. מצד שני נקבע, כי היא תקבל עוד 250,000 שקל על הפגיעה באוטונומיה שלה.

עמית, אשר כתב את פסק הדין העיקרי, סבר שיש להוסיף לפינקלשטיין רק 100,000 שקל בסעיף זה. הוא אומר, כי עמדתו העקרונית היא שאין להעניק פיצוי על פגיעה באוטונומיה כאשר הניזוק מקבל פיצוי בגין התרשלות בטיפול או משום שלא נתן הסכמה מדעת לטיפול. עמית מעיר, כי בנקודה זו הוא היה חלוק על המשנה דאז לנשיאה, אליעזר ריבלין, וכי הוא נותר בדעתו. עם זאת, במקרה הנדון סבור כאמור עמית שיש להעניק פיצוי נוסף, משום שבלומנטל המשיך את הניתוח למרות בקשתה המפורשת של פינקלשטיין להפסיק אותו.

מלצר הציע להגדיל את הפיצוי ב-250,000 שקל וציין, כי לדעתו אין כרגע מקום להעדיף את דעתו של עמית על פני זו של ריבלין והשופט אליקים רובינשטיין. ברק-ארז הסכימה עם מלצר הן לגבי הסכום והן במישור העקרוני של מתן הפיצוי גם על פגיעה באוטונומיה. לפיכך, עמית מצוי כרגע בדעת יחיד מול שלושה שופטים מכהנים: רובינשטיין, מלצר וברק-ארז.

עין-טל יוצג בידי עוה"ד א' אלרום ואנינה דונר, ופינקלשטיין - בידי עוה"ד אסף פוזנר ואורנה סנדלר-איתן.