לפעמים קשה להבין כיצד מישהו שיודע שהוא רמאי ושקרן, פונה לבית המשפט. קשה עוד יותר להבין כיצד מישהו שיודע שגם הוא רמאי ושקרן, מנהל מולו הליך החושף את רמאותו ושקריו שלו, במקום לנסות לסגור את העסק הרחק מעיני בית המשפט ומעיני הרשויות שיכולות להתעניין מאוד במעשיו. קחו לדוגמה את מה שמצאה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דליה גנות, בסכסוך בין יעקב טל לבין חנית יטיב.
דומה, שגנות האמינה להם רק בדבר אחד: שהם היו שותפים במסבאה ברחוב דיזינגוף בתל אביב עד שהסתכסכו. על-רקע הסכסוך, הגיש טל תביעה בסך 3 מיליון שקל נגד יטיב, אם כי במהלך הדיון הגדיל לעשות וטען ששותפתו-לשעבר גרמה לו נזקים של 56 מיליון שקל.
הרמאות ליוותה את טל ויטיב מתחילת דרכם: טל טען, כי השקעתה של יטיב במסבאה נרשמה על שם בנה ניר, כדי להסתיר אותה מעיני בעלה דאז בעת שהיו בהליכי גירושין. גם הוא ביקש להסתיר את ההשקעה, משום שנרדף בידי נושיו וחשש שרווחיו יינטלו בידי המנהל המיוחד שמונה לו במסגרת הליכי פשיטת רגל - בהם אסור לחייב לפתוח עסקים חדשים. גנות אכן קבעה, כי מדובר היה ברישומים כוזבים שנועדו לרמות את נושיו של טל.
עם כזו התחלה, מה הפלא שהשניים רימו זה את זה לכל אורך הדרך? וכך קובעת גנות: הסכסוך בין השניים "פרץ בשל חמדנותם של השניים ונטילת סכומים גדולים מכספי הפדיון שלא הופקדו בקופה, והחשדנות ההדדית לגבי גובה הסכומים שנלקחו בדרך זו, ללא עריכת רישום וללא יכולת עריכת מעקב אחריהם". ובהמשך היא מכנה את התנהלותם הכספית "הזויה".
כאשר שני שותפים מרמים זה את זה, כמעט מתבקש שהם ירמו גם את המדינה - ואכן זה מה שקרה, לפי פסק דינה של גנות. לדבריה, אין ספק שהמסבאה העלימה סכומים ניכרים מרשויות המס בניצוחם של טל ויטיב: היא לא רשמה את התקבולים כדין והגישה למס הכנסה דוחות כוזבים.
הצורה הלקויה בה נהגו טל ויטיב סחפה אחריה אנשי מקצוע שהעסיקו. עו"ד גיורא אלדן הודה בעדותו, כי ידע שטל - שהיה אז לקוחו - אינו יכול להיות בעלי העסק ולכן הוא נרשם על שמו של מולי מילר. טל צירף לתביעתו חוות דעת של רו"ח יצחק גווילי על הכנסות המסבאה, אך גנות קבעה שהיא חסרת ערך ראייתי. הוא הגיש גם חוות דעת של רו"ח אופיר אלפסי, אלא שהתברר שאלפסי ביסס אותה על הערכות דמיוניות ולא על נתוני אמת. ואילו רואה החשבון של יטיב ושל המסבאה, רו"ח בלצר, הודה שערך דוחות בלא לראות מסמכים תומכים, וגנות אומרת שכשלונו בפיקוח על העסק אפשר לבעליו לבצע את הרמאויות שביצעו.
גנות מסכמת: "במשפט אשר התנהל לפני, לא התיירא איש מבעלי הדין ועדיהם מאי אמירת אמת, או חצאי אמיתות, וכולם התאמצו להסתיר מבית המשפט את האמת לאמיתה, כל אחד משיקוליו הוא". היא דחתה את תביעתו של טל, ורק חייבה את יטיב להחזיר לו תמונה של הציירת יעל ברק שהייתה תלויה במסבאה.
