בית הדין הארצי לעבודה בירושלים יצטרך להכריע בסוגיה עקרונית הנוגעת לאחריותו המשפטית של יו"ר וועד הבית המבצע במסגרת תפקידו כמייצג את כלל דיירי הבית פעולות ביוזמתו שבמהותן הינן עבירות.
במקרה הנדון מדובר בהתקשרות של יו"ר וועד הבית להעסקתם של
עובדים זרים בגינון חצר הבית. במסגרת זו העסיק שלושה עובדים זרים (תושבי הרשות הפלשתינית) בלא היתר כדין ובניגוד לחוק העובדים הזרים.
על-פי כתב האישום, ביוני 2005 העסיק הנאשם, אומברטו פצ'ה, שלושה תושבי השטחים בעבודות גינון וגיזום בבניין המגורים ברחוב הטייסים בירושלים. הנאשם היה האחראי על ענייני נציגות הבית המשותף והיה חבר הנציגות וככזה הוגש כתב האישום נגדו אישית בגין העסקת עובדים זרים ללא היתר.
הנאשם כפר בכתב האישום וטען כי לא העסיק את העובדים מאחר שאינו ה"מעסיק". עוד טען כי פעל מכוח מינויו לנציג נציגות הבית המשותף (ועד הבית).
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים ציין כי כדי להוכיח את ביצועה של העבירה על התביעה להוכיח, ראשית, כי המדובר בעובד זר המועסק ללא היתר או לחלופין יש לו היתר אך הוא הועסק שלא בהתאם לתנאים. ושנית, כי הוכח במידה הנדרשת מעבר לכל ספק סביר שבינו לבין ה"מעביד" התקיימו יחסי העבודה.
במקרה הנדון השתכנע ביה"ד כי התביעה לא עמדה בנטל להוכיח את כל יסודות העבירה אלא את חלקן בלבד. על-פי פסק הדין, לעובדים הזרים לא היה היתר עבודה כדין, ואולם הנאשם פעל מכוח הנציגות של הבית המשותף, מכוח תפקידו כאורגן בנציגות, ולא מכוח עצמו בניהול עניין הגינון בבית. על-כן, קבע ביה"ד, היה מקום להגשת כתב אישום כנגד הנציגות ולא כנגדו בנסיבות העובדתיות והמשפטיות, ומשכך - נוסח כתב האישום במקרה הנדון מחייב את זיכויו של הנאשם.
ביה"ד התבסס על הלכת בית המשפט העליון הקובעת כי נציגות הבית המשותף הינה אישיות משפטית וכל פעולה שלה מחייבת את בעלי הדירות. לדברי ביה"ד, מאחר שעבודות הגינון נכללות במסגרת פעילות כזאת כי אז הנציגות משמשת כמורשית של בעלי הדירות והיה על התביעה להגיש את כתב האישום נגדה ולא רק נגד הנאשם כנושא משרה בנציגות.
בנוסף, נקבע בהכרעת הדין כי הנאשם אינו עונה במקרה הנדון להגדרת "מעביד", וכי הוא לא היה המעסיק של אותם עובדים ללא היתר. בנוסף, הנאשם לא נכח במקום ביצוע העבודות ולא פיקח על ביצוען, ולא די בעובדה כי הוא זה שביצע את התשלום בצ'ק של הוועד והורה על ביצוע העבודה.
בערעורה על הכרעת הדין טוענת רשות האוכלוסין וההגירה כי ביה"ד האזורי טעה בתפיסתו כאשר התייחס למערכת היחסים בין עובד למעביד במסגרת האזרחית של דיני העבודה וקבע את קביעותיו בעניין זה בניגוד להלכות המיוחדות שנקבעו לעניין העסקת עובדים זרים על-ידי מעסיקים. הלכות אלו, טוענת הרשות, הינן ייחודיות להליך הפלילי, וביה"ד קבע את קביעותיו במנותק להלכות המשפט הפלילי בהן עסקינן.
לדעתה של הרשות, אפילו מדובר ביו"ר ועד הבית וכנציג כלל הדיירים, משהעסיק הלה עובד זר שלא כדין חלים עליו הכללים של הדין הפלילי. דהיינו: יש לבחון לגביו באופן אישי אם ביצע את יסודות העבירה, הן העובדתיים והן בנוגע ליסוד הנפשי, ואם המסקנה תהיה כי אכן עשה זאת - כי אז בדין הוגש כנגדו כתב אישום ומן הדין כי יורשע בביצוע העבירות המיוחסות לו.
לדברי הרשות, היותה של נציגות הבית המשותף בעלת אישיות משפטית עדיין אינה מייתרת את האפשרות להגיש כתב אישום כנגד מי מחברי הנציגות. במקרה שלפנינו, הנאשם שהינו יו"ר הנציגות.
אשר על-כן מתבקש ביה"ד הארצי לבטל את זיכויו של הנאשם ולהחזיר את התיק לביה"ד האזורי לצורך שמיעת ראיות לעונש ולמתן גזר דין.
