ניהלתם פעם שיחה וירטואלית כשבצד השני יש הפוגה מוזרה בין תשובה לתשובה? מחקר חדש מצביע על כך שבמקרים כאלו כדאי אולי להיות זהירים.
המחקר, מאוניברסיטת בריגהאם יאנג, גילה כי אנשים שמשקרים בהודעות דיגיטליות - הודעות טקסט דרך טלפון נייד, הודעות ברשת חברתית או מסרים מייידיים - זמן התגובה שלהם ממושך יותר, הם עורכים את הטקסטים יותר מהרגיל והם כותבים תגובות קצרות יותר.
שיחות דיגיטליות הן קרקע פוריה להונאה משום שאנשים יכולים להסתיר את זהותם ועדיין לשלוח מסרים שנראים אמינים. לרוע המזל, רובינו לא ממש מומחים בזיהוי ההונאות הללו ויוצרים לעצמנו שיטות לתקן זאת.
איך לזהות שקרנים?
לדברי עוכי המחקר, בני אדם יכולים לזהות שקרים בצורה מדויקת ב-54% מהפעמים - סיכויים שאינם רבים יותר מאלו של זריקת מטבע. וקשה הרבה יותר לזהות שקר כשמדובר בהודעות דיגיטליות משום שאין דרך לשמוע את קולו של הצד השני או לראות את הבעתו.
לאור השלכות הבטיחות הכלכלית, הבטיחותית והאישית של ההונאה הדיגיטלית, החוקרים יצרו כלי ניסיוני שעקב אחר רמזים אפשריים של שקרים מקוונים. הם פיתחו תוכנת מחשב שביצעה שיחות מקוונות עם משתתפים שונים - בדומה לחוויה של צרכנים עם שירות לקוחות מקוון.
יותר מ-100 סטודנטים משתי אוניברסיטאות גדולות, אחת בדרום מזרח ארצות הברית והשניה בדרום מערב המדינה, ניהלו שיחות עם המחשב, ששאל כל אחד מהם 30 שאלות.
דפוסי שקר
המשתתפים נתבקשו לשקר במחצית מהתגובות שלהם, מה שאיפשר לחוקרים לגלות שנדרש להם זמן ארוך ב-10% לענות תשובות שקריות והם ערכו אותן יותר משערכו את התשובות האמיתיות.
החוקרים הצליחו לזהות סימנים שבדרך כלל לא קל לעקוב אחריהם. הפוטנציאל, הם מקווים, הוא שמערכת המבוססת על צ'אט תוכל ליצור מעין מעקב מקוון אחר שקרים.
את הממצאים פרסמו בכתב העת ACM Transactions on Management Information Systems.
לגולשים הם מייעצים לא למהר ולהסיק כי אדם שנדרש לו זמן רב יותר להגיב הוא בהכרח שקרן, אך יחד עם זאת הם מאמינים כי בהחלט אפשר להסיק מסקנות לגבי דפוסי השקר שהתגלו במחקר.
נכון לעכשיו, החוקרים מנסים להשתמש במספר חיישנים, כולל קינקט של
מיקרוסופט, כדי לעקוב אחר התנהגויות שונות ולזהות כיצד הן קשורות להונאה.
