ממשלת קוויבק הבדלנית, בראשותה של פאולין מרוואה, מפגינה עקביות ונחישות בכוונותיה ליישם רפורמה שתחזק עוד יותר את אופייה החילוני של הפרובינציה ואת ההפרדה בין דת למדינה.

ברנרד דריינוויל, השר האחראי למוסדות הדמוקרטיים בממשלת קוויבק, הגיש (10.9.13) לראש הממשלה מרוואה את נוסח התיקון המוצע לאמנת החירויות וזכויות האדם, אשר צפוי להיות מוגש לאישור הפרלמנט של קוויבק גם במהלך החודשים הקרובים.

בדברי ההסבר להצעה שגובשה, צוינה החשיבות של הגדרה מחודשת של הערכים של קוויבק במסגרת של חוזה חברתי חדש, שיבטא את החילוניות, השוויון בין נשים לגברים ואת ההכרה במורשת המשותפת, וזאת לאור מספר מקרים מאז 2006 של התחשבות יתרה בצרכים דתיים, שהגבירו את המתיחות החברתית בפרובינציה.

התחשבות של הרשויות בצרכים הדתיים של התושבים (לדוגמה, בקשה לחניה של כלי רכב בסמוך לבית כנסת לאורך כל ימי החג) תידרש מעתה לצלוח ארבעה מבחנים: האם הבקשה מפלה לרעה אחרים, האם היא מכבדת את עיקרון השוויון בין גברים לנשים, האם היא מתקבלת על הדעת והאם היא סותרת את עיקרון הנייטרליות של הפרובינציה בענייני דת?

ממשלת קוויבק רואה ברפורמה המוצעת אמצעי חשוב לבניית הזהות של קוויבק כיישות הממנפת ומיישמת את עקרונות השוויון וההפרדה בין דת למדינה, וכתנאי הכרחי להבטחת חופש דת ויחס הוגן כלפי כל בני הדתות השונות.

טיוטת התוכנית, האמורה כאמור להפוך בקרוב להצעת חוק, תחייב את כל עובדי המגזר הציבורי ליישם את ההפרדה בענייני דת ומדינה בעבודתם, בדומה לאיסור הקיים כיום על הכנסת דעות פוליטיות לשיקולים המקצועיים.

על עובדי המגזר הציבורי ייאסר לקדם אמונה דתית כלשהי במסגרת עבודתם, או לשאת עליהם סמלים דתיים בולטים, דוגמת כיסוי ראש (כיפה, חיג'אב, טורבן) וסמלים דתיים (צלב, מגן דוד, מסבחה).

חובה זו תחול על כל העובדים במשרדי הממשלה, הארגונים והסוכנויות הקשורים לממשלה, עובדי מדינה בעלי סמכות בתחום אכיפת חוק וסדר (שופטים שמונו על-ידי ממשלת קוויבק, תובעים, קציני משטרה וסוהרים), עובדים במעונות ילדים, עובדי בתי הספר היסודיים והתיכוניים, המכללות והאוניברסיטאות, עובדי מערכת הבריאות והשירותים החברתיים ועובדי הרשויות המוניציפליות.

מועצות מנהלים של אוניברסיטאות, מרכזים רפואיים, שירותים חברתיים ורשויות מוניציפליות יוכלו להתיר נשיאת סמלים דתיים בולטים על-ידי העובדים, אולם לתקופה של חמש שנים בלבד, ובסיומה יידרש להביא את הנושא לאישור מחדש.

כמו-כן, חובה זו תחול גם על כלל התושבים בעת שהם באים לקבל שירות ממלכתי. לדוגמה – אדם דתי יידרש להסיר את הכיפה לפני כניסתו למשרד הממשלתי העוסק בחידוש תוקף הדרכון או הנפקת רישיון נהיגה.

עם הצגת ההצעה לעיון ראש הממשלה יכולים תושבי קוויבק להעביר את התייחסויותיהם למשרד לענייני המוסדות הדמוקרטיים, שהתחייב לקחת אותן בחשבון בעת הניסוח הסופי של הצעת החוק שתוגש לפרלמנט.

ממשלת קוויבק מעריכה, בהתבסס על סקרי דעת קהל שביצעה בשנה האחרונה, כי בקרב הרוב הדומם של תושבי הפרובינציה דוברי הצרפתית קיים רוב גדול התומך ברפורמה, ולאחר שזו תוגש רשמית לפרלמנט גם מרבית דוברי האנגלית יתמכו בה.

גינויים מקיר לקיר

ג'ייסון קני, שר התעסוקה ולענייני רב-תרבותיות, אמר בתגובה לרפורמה המוצעת בקוויבק, כי הממשלה הפדרלית תבחן את הצעת החוק, ואם יסתבר שהחוק מפר את ההגנות החוקתיות על חופש דת שכל אזרחי קנדה זכאים לו, הממשלה תיחלץ לפעולה תקיפה נגדו.

מנהיג האופוזיציה בפרלמנט, תומאס מולקייר, העומד בראש המפלגה הדמוקרטית החדשה (NDP), הגדיר את הרפורמה המוצעת כ"בלתי מתקבלת על הדעת", שכן לזכויות אדם אין תאריך תפוגה, והן אינן נתונות לתחרות על פופולריות בציבור.

מולקייר הדגיש, כי יתמיד בהתנגדותו להצעת החוק ללא קשר למידת התמיכה הציבורית לה היא תזכה בקוויבק, בה זכתה מפלגתו ביותר ממחצית המושבים שלה בפרלמנט הפדרלי. הוא הגדיר את מדיניות ממשלת מרוואה כניסיון לכפות במוסדות המדינה משטר של אפליה כנגד מיעוטים.

מנהיג המפלגה הליברלית, ג'סטין טרודו, מתנגד אף הוא לרפורמה, אותה הוא רואה כמהלך מחושב של ראש הממשלה מרוואה להסיח את הדעת מהבעיות הכלכליות בקוויבק לנושאים הקשורים לזהות הלאומית. להערכתו, הרפורמה תיכשל בסופו של דבר, שכן היא לא תזכה לרוב המיוחל לאור ההתנגדות לחייב אנשים לבחור בין עבודה במגזר הציבורי לבין האמונה הדתית.

ראשי הקהילה היהודית בקנדה שמרו על פרופיל נמוך בשבוע האחרון ומיעטו לצאת בהצהרות בעניין זה. הארווי לוין, מנהל סניף של בני ברית בקנדה בקוויבק, קרא לציבור לדחות את הצעת החוק, והביע את ביטחונו שאכן כך יקרה.

גם בקהילות הסיקית והמוסלמית נשמעה ביקורת נוקבת. הלובי המוסלמי (NCCM) קרא לממשלת קוויבק לכבד את אמנת החירויות וזכויות האדם המבטיחה חופש דת, והוא רמז כי היעד של הרפורמה מכוון בעיקר נגד הציבור שאינו נוצרי. איחסאן גארדי, יו"ר הלובי המוסלמי, טען כי הצעת החוק תיצור שני מעמדות חברתיים בקוויבק, תפגע בלכידות החברתית ובעיקרון השוויון, ותשפיע לרעה על הכלכלה המצויה ממילא בקשיים, כיוון שהיא תעודד בעלי מקצועות מיומנים לעזוב את הפרובינציה.