"מזה עשר שנים שכלובי הדגים מזהמים את מפרץ אילת. החכרת השטח לחוות הדגים, נעשתה ללא קבלת האישורים הנדרשים מהגופים הממונים על הנושא בישראל, ללא הליכי מכרז מסודרים, ללא קבלת רישיון עסק וללא קבלת היתרים מוועדות התכנון במשרד הפנים". כך טוענים במגמה ירוקה.
במהלך שנת 2002 קבעו ועדות תכנון ובנייה (תמ"א 13 - אילת), כי אין מקום לחקלאות ימית במי המפרץ. ב-11.9.02, לאחר דיון נוסף החליטה ועדת הערר של מחוז דרום שעל חוות הדגים לפנות את המתקנים תוך 60 יום. היום מלאה שנה לתום תקופה זו, אך במגמה ירוקה אומרים - בשטח לא נעשה דבר.
תוכנית המתאר עברה לאישור הממשלה בחודש יוני השנה, הממשלה החזירה את ההצעה למועצה הארצית לתכנון ולבניה לדון שנית בנושא. הוועדה דנה, והחליטה שוב, ברוב גדול - אין מקום לסמן את כלובי הדגים במים. הוועדה החזירה את התמ"א לממשלה לאישור.
רחלי תדהר, ממגמה ירוקה אומרת, כי אין כל הבדל בין בריכות דגים או כל מפעל שהוא הנמצא על היבשה ומזרים את שפכיו לים, לבין "בריכות" בים. "שפכי הדגים אשר נמצאים בבריכות ביבשה אינם שונים משפכים הנפלטים מכלובים בים, לא בכמות, לא בטיב ולא בנזק אשר הם גורמים לסביבה הימית".
יש לציין, כי על-פי החוק הישראלי (חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים), לא יוזרם לים כל דבר מכל סוג שהוא.
במגמה ירוקה אומרים: נמשיך להיאבק בכלובים עד שאלו יועברו ליבשה.
