לגליזציה של קנביס והטלת מס עליו יניבו הכנסות בהיקף של כ-950 מיליון שקל בשנה, ויחסכו כ-700 מיליון שקל נוספים במשאבי אכיפה פלילית. כך עולה (יום ד', 2.10.13) מנייר עמדה אשר מפרסם מכון ירושלים לחקר שווקים. לראשונה בישראל מפרסם המכון הערכה מפורטת של ההשפעה התקציבית של לגליזציה. כמו-כן, מציג המכון תוצאות סקר שבחן את עמדות הציבור ביחס לקנביס.
"למעלה מ-18 אלף תיקים פליליים נפתחים מדי שנה בגין עבירות הקשורות בקנביס, כ-70% מהם בגין החזקה לצריכה עצמית", אמר ירדן גזית, חוקר במכון ירושלים לחקר שווקים. "אכיפת איסור השימוש, הגידול והסחר בקנביס אחראית ל-5.2% מכלל התיקים הפליליים, 6.4% מכלל התיקים המגיעים להכרעה בבית משפט ו-5.4% מהאסירים הפליליים בישראל".
מניתוח תקציב מערכת אכיפת החוק עולה, כי ביטול האכיפה תחסוך למערכת אכיפת החוק משאבים בהיקף של כ-700 מיליון שקל בשנה, אשר יוכלו להיות מופנים לאכיפת פשעים אחרים.
על-פי המכון, לפחות 275 אלף ישראלים בוגרים השתמשו במריחואנה בשנה האחרונה. המכון מעריך כי השוק מגלגל 2.5 מיליארד שקל בשנה ב"שחור". במכון חישבו כי הטלת מס על הקנביס בשיעור דומה לזה המוטל על סיגריות ואלכוהול תניב הכנסות בהיקף של כ-950 מיליון שקל בשנה. החישוב מבוסס על נתונים מישראל ומתדולוגיה דומה לזו של מחקר שנעשה בארה"ב על-ידי פרופסור ג'פרי מיירון מאוניברסיטת הרווארד.
בסקר אשר בחן את עמדות הציבור ביחס למריחואנה ותוצאותיו מנותחות בנייר העמדה, הודו 14.5% מהנשאלים כי השתמשו במריחואנה לפחות פעם אחת בעבר. כמו-כן, עולה כי רוב גדול (75%) סבור כי למריחואנה ישנם שימושים רפואיים לגיטימיים. שיעור זה דומה לשיעור התמיכה במריחואנה רפואית בסקר דומה שנערך בארה"ב השנה.
התומכים - חילונים ומשכילים
על-פי תוצאות הסקר, רק 26% תומכים בלגליזציה, לעומת 64% המתנגדים. התמיכה בלגליזציה גבוהה יותר בקרב חילונים ומשכילים. 38% מהחילונים תומכים בלגליזציה, לעומת 18% מהדתיים הלאומיים ו-4% בלבד מהחרדים. 29% מקרב בעלי השכלה אקדמית תומכים בלגליזציה, לעומת 17% מקרב בעלי השכלה תיכונית או פחות. שיעור התמיכה בלגליזציה בקרב ישראלים נמוך משיעור התמיכה בארה"ב, שם הוא עומד על 52% על-פי סקרים שנערכו השנה.
הסקר נערך על-ידי
מכון כיוון מחקר עבור מכון ירושלים לחקר שווקים בקרב 500 נשאלים ומהווה מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית בישראל, עם טעות דגימה מרבית של 4.5%.
"רמת התמיכה בלגליזציה בישראל דומה לזו שהייתה בארה"ב בשנת 2000, כך שגם בישראל השיעור עשוי להשתנות במהירות", הוסיף גזית. "רבים מהמתנגדים ללגליזציה בסקר הביעו נכונות לשקול מחדש את עמדתם בנסיבות מסוימות. התומכים בלגליזציה עשויים לגייס את מרבית הציבור לעמדתם על-ידי הסברה ושכנוע. דיון ציבורי אשר יציג את הנתונים ממדינות אשר התירו לגליזציה ואת ההשפעות הכלכליות שלה עשוי להפיג את חששות המתנגדים וליצור רוב התומך בלגליזציה".
