יש לקיים בהקדם בדיקה מקיפה של נושא התמלוגים שגובה המדינה תמורת השימוש במשאבי טבע, לאחר שהתגלו ליקויים פרטניים בקביעת שיעור התמלוגים ובקביעתם. כך סבור (יום ג', 15.10.13)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
ממשלת ישראל העניקה לגופים פרטיים ולחברות שונות זכויות לחיפוש ולהפקה של משאבי טבע יקרי-ערך. הממשלה טרם ביצעה בחינה מקיפה של כלל ההיבטים של סוגיית ניהול משאבי הטבע של מדינת ישראל ושיעור התמלוגים המוטלים בגין השימוש בהם, לרבות היבטים של איכות הסביבה. שפירא נותן מספר דוגמאות לכשלים אלו:
- רשות המים טרם השלימה הליך להסדרת גבייתו של תשלום נאות מחברות המים המינרליים בישראל בגין ניצולו של משאב טבע זה.
- רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא עדכנה את שיעור התמלוגים בגין החצץ הנכרה במחצבות שנהנו מפטור ממכרז, למרות החלטת מועצת מקרקעי ישראל לבחון נושא זה ולמרות תוצרי העבודה הכלכלית שבחנה את הנושא. כמו-כן, התגלו כשלים וליקויים של ממש בהפעלת מנגנוני הבקרה והפיקוח של רמ"י על דיווחי התמלוגים של בעלי המחצבות.
- במשרד האנרגיה והמים לא התבצעו במהלך השנים בקרות כמותיות כדי לאמת את דיווחי חברת מפעלי ים המלח על כמויות הפוספטים שכרתה.
סוגייה עקרונית ומערכתית
שפירא מדגיש, כי ניהול תקבולי המדינה ממשאבי טבע וגבייתם ביעילות ובמהירות הם סוגיה עקרונית ומערכתית בעלת השלכות כלכליות מרחיקות לכת. מדובר במיליארדי שקלים רבים שלמדינה חשוב לגבות ולנהל אותם באופן תקין ונאות, ויש להפעיל כלי בקרה ופיקוח הדוקים על כך. עניין זה מקבל משנה תוקף בשל פוטנציאל הגידול הרב במיוחד של ההכנסות מתמלוגים אלו בשנים הקרובות.
הביקורת העלתה ליקויים רבים וניכרים במערכי הבקרה והפיקוח על התמלוגים המתקבלים במשרדי הממשלה, ונמצא, כי בשל העדר גבייה של מלוא התמלוגים בגין השימוש במשאבי הטבע, נגרם למדינה נזק כספי גדול. חלק מהליקויים נובע מהיקף המשאבים שהוקצו למעקב של המשרדים אחר ניצולם של משאבי הטבע.
לדעת משרד מבקר המדינה, על הממשלה לפעול על-מנת להבטיח שכלל האזרחים, וכן דורות העתיד, ייהנו ממשאבי הטבע המוגבלים הקיימים בישראל. הממשלה לא עשתה די בתחום זה, ולכן עליה לבצע בחינה מקיפה של סוגיית התקבולים ממשאבי טבע - לרבות משאבי טבע שבגינם לא נגבו כלל תמלוגים - בשיתוף כלל המשרדים הנוגעים לדבר, וזאת כדי לוודא כי משאבים אלו יחולקו באופן הוגן ועל-פי עקרונות הצדק החלוקתי. יש לוודא, כי בחלוקת משאבים אלו יישמרו האינטרסים החיוניים של המדינה ותתקבל תמורה הולמת.
חוכרים ולא משלמים
אומדן השווי של התמלוגים העתידיים ממשאבי טבע עומד על 12 מיליארד שקל, מרביתם מתמלוגי נפט, גז ואשלג. ההיקף הניכר של הסכומים והצפי לגידול ניכר בנתח ההכנסות מתמלוגים על משאבי טבע בעתיד מחדדים ומחזקים את הצורך להגביר את הבקרה ואת הפיקוח על תשלומי תמלוגים אלו ולבחון דרכים להגדלת היקף התמלוגים שייגבו.
חברה א' חוכרת מרמ"י 30,142 דונם שבהם מתבצעת כלל פעילותה ועליהם שוכנים מפעליה. ההסכם המתייחס לסוגיית דמי החכירה של קרקעות אלו, שנחתם באוגוסט 1975, הוא מסמך בן שלושה עמודים הנושא את הכותרת "זיכרון דברים". לדעת משרד מבקר המדינה, על רמ"י לפעול בנחרצות ולנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותה כדי לפתור את המחלוקות בסוגיית דמי החכירה ולגבות את החוב בהקדם.
לחברה ב' זיכיון לכריית סלעי פוספט גולמי על שטח של 200,000 דונם. במועד סיום הביקורת, נובמבר 2012, החברה לא העבירה סכום כלשהו לקרן לשיקום מכרות, והיא מחזיקה בכספים שהצטברו לזכותה. יתרת הסכום האמור, 562,000 דולר, אינה מקובלת על משרד האנרגיה והמים וכי יתנהלו דיונים נוספים בדבר הסכום הסופי. אין זה תקין שחלפו עשר שנים וטרם הוסדרה קבלת הכספים עבור הקרן, בזמן שהפטור מדמי החכירה הוענק זה מזמן.
בחשבות משרד התמ"ת אין נוהלי בקרה ובדיקה לאימות ולחישוב נתוני התמלוגים שמעבירה חברת מפעלי ים המלח. עוד עלה, כי במהלך השנים לא נבדקו באופן שוטף הבסיס לחישובם של התמלוגים שהעבירה החברה ואופן חישובם, לא אומתו ולא השוו לנתונים בפועל.
להגביר את הפיקוח בים המלח
לדעת משרד מבקר המדינה, יש להגביר את הפיקוח ואת הבקרה על התמלוגים שהמדינה מקבלת בגין ניצול משאבי טבע, לרבות תמלוגי מפעלי ים המלח. מן הראוי גם לבחון את האפשרות להעביר את האחריות לפיקוח זה אל אגף החשכ"ל, מתוקף תפקידו כאחראי לנכסי המדינה. יש צורך בזירוז תהליכים אלו לאור התמשכותן של הבקרות הלקויות על פני שנים כה רבות.
שפירא מסכם: חשיבותו הרבה של הנושא, על כלל ההיבטים הכלכליים והסביבתיים הגלומים בו והשפעתם הרבה על עקרונות הצדק החלוקתי במדינה, מחייבים בחינה מערכתית מקיפה. מן הראוי שבחינה זו תבוצע בהקדם, בשיתוף כלל המשרדים והגופים בממשלה הנוגעים לדבר, ותתנהל במידת השקיפות המרבית הראויה כלפי הציבור.
