"אין לצפות ממעביד שימנע מלבצע שינויים נדרשים במפעלו ויבצעם רק כאשר אין אף אחת מעובדותיו מצויה בתקופה המוגנת על-פי חוק עבודת נשים". כך אומרת (22.10.13) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, יעל אנגלברג-שהם.
אנגלברג-שהם מצטטת תחילה את דברי בית הדין הארצי: "המעסיק חייב ליתן לעובדת הזדמנות אמיתית וכנה להשתלב חזרה בעבודה. לא למותר הוא להדגיש, כי כמו את יתר חובותיו בקשר ליחסי עבודה, כך גם את חובתו זו, עליו למלא
בתום לב ובהגינות, וזאת, לרבות במקום עבודה שחלו בו שינויים במהלך חופשת הלידה. לא על העובדת שחזרה מחופשת לידה לשאת על גבה שינויים כאלה ואחרים, לרבות שינויים דרמטיים, ככל שחלו במקום העבודה. הסתמכות המעסיק על שינויים מעין אלה כאסמכתא לאי שילובה של עובדת ששבה לעבודה מחופשת לידה לא תתקבל, ומשמעותה תהיה אי קיום הוראת החוק".
אולם, היא ממשיכה: "יודגש, כי אין לצפות ממעביד שימנע מלבצע שינויים נדרשים במפעלו ויבצעם רק כאשר אין אף אחת מעובדותיו מצויה בתקופה המוגנת על-פי חוק עבודת נשים. גישה שכזו תביא להקפאת תהליכים מפעליים או חמור מכך לפגיעה דווקא באותן תכליות שחוק עבודת נשים מבקש לקדם. ציינו כי עיקר תכליתו של חוק עבודת נשים הוא לאפשר את שילובן של נשים חזרה בעבודה".
לדברי אנגלברג-שהם, "על מעביד מוטלת האחריות 'לרכך' את שובה של עובדת מחופשת הלידה תוך יצירת אקלים מזמין. חלק מאחריות זו בא לידי ביטוי בהשבת העובדת למקום הפיזי שבו ישבה קודם יציאתה לחופשת הלידה ככל שהדבר אינו מנוע מתוקף השינוי הארגוני".
בית הדין קיבל באופן חלקי מאוד את תביעתה של מור סופיר נגד מ.ברזילי תעשיות מתכת, שהוגשה בטענה שלא הוחזרה לעבודתה הקודמת לאחר ששבה מחופשת לידה. בית הדין קבע, כי המפעל ביצע שינוי ארגוני והציע לסופיר תפקיד הולם, והיא אשר סירבה לקבל אותו. כל שנקבע הוא, שהמפעל איפשר לסופיר לשוב למקומה הפיזי הקודם רק זמן מה לאחר ששבה מהחופשה, ובכך הפר את חוק עבודת נשים.
סופיר תבעה 160,000 שקל, אך בית הדין זיכה אותה ב-13,000 שקל בלבד. נציגי הציבור יאיר טבת ומשה עזרא הצטרפו לפסק דינה של אנגלברג-שהם. את סופיר ייצגה עו"ד בתיה דויטש, ואת המפעל ובעליו - עו"ד שמואל נגר.
