כיל משחררת "רווחים כלואים" ותשלם מס של 380 מיליון שקל - כך הודיעה החברה היום (א'). דירקטוריון כיל החליט לשחרר את מלוא הרווחים הכלואים של חברת מפעלי ים המלח וחברת רותם אמפרט נגב.

מחר בחצות יפוג תוקפה של הוראת השעה שהעניקה הנחות לחברות הגדולות במשק שישחררו את "הרווחים הכלואים" שלהן במהלך השנה שחלפה. לאחר שנה של מגעים בין כל החברות הגדולות במשק לרשות המיסים, הגיעה שעת המבחן - האם רשות המיסים תצליח להגיע ליעד שהציבה לעצמה, של 3 מיליארד שקל?

בשבוע האחרון ניהלה רשות המיסים מגעים אינטנסיביים עם החברות הגדולות במשק, בהן טבע, צ'ק פוינט וכיל, במטרה לשכנע אותן לשחרר את רווחיהן הכלואים. כיל, כאמור, נעתרה לפניות רשות המיסים בעניין זה. היממה הקרובה תהיה האינטנסיבית ביותר והמכריעה, ובמהלכה ינסו בכירי רשות המיסים להפעיל מערכת לחצים על טבע וצ'ק פוינט ולהעביר להן בפעם האחרונה את המסר החברתי: קיבלתם הטבות, הנחות ושיעורי מס אפסיים, וכעת הגיעה השעה להחזיר קצת מהכסף שהרווחתם לטובת הציבור.

במידה והמגעים יצליחו, רשות המיסים מצפה לקבל הכנסות של 2 מיליארד שקל. עד כה, גבתה רשות המיסים מיליארד שקלים במסגרת הוראת השעה, סכום הרחוק מההערכות של משרד האוצר והרשות בעת חקיקת "חוק הרווחים הכלואים", אז העריכו כי בחברות הגדולות נצברו כ-120 מיליארד שקל שלא חולקו ומהם ניתן יהיה לקבל כ-3 מיליארד שקל מס לטובת סגירת הבור התקציבי.

נזכיר, כי חוק עידוד השקעות הון מעניק למפעלים ישראלים הטבות מרחיקות לכת בתנאי שרווחי החברות לא יחולקו כדיבידנד ושהסכומים לא יועברו לבעלי שליטה בחברה או לקרוביהם או לתאגידים שבשליטתם. אם החברה מוציאה את הכספים, מבחינת המדינה היא כאילו חילקה דיבידנד והכספים הללו ממוסים. עם השנים התברר כי החברות נמנעות, כמעט בכל מחיר, מחלוקת דיבידנד לבעלי המניות, כדי שלא לוותר על פטור המס שקיבלו. כתוצאה מכך, החברות צוברות עשרות מיליארדי שקלים שאינם נוטלים חלק בפעילות הכלכלית במשק, ואף אינם מחולקים לבעלי המניות. כספים אלו מכונים "רווחים כלואים".

בפועל, במקום לחלק את רווחי המפעל כדיבידנד, העבירו החברות את רווחי המפעל לצדדים קשורים כהלוואות (למשל לחברות האם) או תחת כינויים חשבונאיים אחרים, וכך גם לא שילמו את המס הנדרש. כמו-כן, ביצעו החברות תכנוני מס יצירתיים שיאפשרו להן להוציא את הכסף הכלוא החוצה, ללא חבות מס.

"חוק הרווחים הכלואים", שנחקק ב-2012, תחת שרביטו של שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, איפשר לחברות לממש את הרווחים תוך תשלום מס חברות בשיעורים מופחתים, ובהתחייבות להשקיע 50% מהרווחים בארץ במשך שנה. במסגרת החוק נקבעה הוראת שעה לתקופה של שנה, שבמסגרתה הכנסה שנצברה לחברה עד תום שנת 2011, והחברה טרם חבה בשלה במס חברות, תהיה החברה זכאית לשלם מס חברות בשיעור מופחת. הנוסחה קבעה, כי ככל שחברה תבחר להפשיר חלק גדול יותר מהכנסתה - כך תגדל הטבת המס לה היא זכאית, אך במקביל שיעור המס לא יפחת מ-6%.

כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", טרם חקיקת הוראת השעה, ניהל משרד האוצר מו"מ עם ענקית השבבים האמריקנית אינטל, בעקבות כוונתה להוציא מישראל כ-12 מיליארד שקל שצברה בקופתה במסגרת פעילותה השוטפת, וזאת כדי לכסות חלק מהשקעה נרחבת שלה במדינה בחו"ל. בנוסף, לפני כ-3 שנים, הפנתה רשות המיסים לחברת צ'ק פוינט דרישה לתשלום מס בסכום עתק של 1.4 מיליארד שקל, על-רקע מיסוי הכנסותיה של חברה-בת שלה בסינגפור בשנים 2002-2005; וגם ענקית התרופות טבע מנהלת משא-ומתן עם הרשות על דרישה לתשלום בסך 2.7 מיליארד שקל על-רקע עסקת הענק לרכישת חברת אייווקס (IVAX) על-ידי טבע בשנת 2005.

מחלוקות אלה אינן קשורות למשא-ומתן המתקיים לקראת פקיעת הוראת השעה. המאמצים של נציגי רשות המיסים לשכנע את החברות מולן הם מנהלים מגעים נוגעים לרווחים שטרם הוצאו, וברשות ניסו להבהיר להן כי כדאי להן לנצל את ההזדמנות לשחררם ולשלם עליהם את המס המופחת.

יצוין, כי בדוח שפרסם מבקר המדינה יוסף שפירא לאחרונה, התייחס המבקר גם לרווחים הכלואים, וציין כי בחברות שבדק משרדו איתרו פקידי השומה סכום של כ-20 מיליארד שקל שמקורם ברווחים פטורים, אשר הוצאו מרשותן של חלק מהחברות הגדולות במשק והועברו לצדדים קשורים להן. סכום נוסף שהועבר לצדדים קשורים, על-פי המבקר, מסתכם בכ-21 מיליארד שקל, אך במועד סיום הביקורת עדיין לא היה ידוע כמה ממנו מקורו ברווחים פטורים.

מממצאי דוח המבקר עלה, כי לאחר קבלת חוות-דעת משפטית אשר מאפשרת לחברות שרכשו חברות-בנות ליהנות מן ההנחה שנקבעה בחוק הרווחים הכלואים, לא נמצאו מסמכים המעידים שהרשות העריכה את סך הרווחים הכלואים אשר שימשו לרכישת חברות-בנות וכן את תוחלת המס שיתקבל מהוצאת שומות לחברות אלה, שייתכן שיסתכם במיליארדי שקלים, לעומת המס שיתקבל אם ינצלו את ההנחה שנקבעה בחוק הרווחים הכלואים.

בצ'ק פוינט בחרו שלא להגיב לידיעה.