שופטי בית המשפט העליון חלוקים בשאלה (יום א', 10.11.13), האם הפיצוי שיינתן בגין "הולדה בעוולה" יהיה זהה לפיצוי שניתן בעבר בגין "חיים בעוולה".

בית המשפט העליון קבע לפני שנה וחצי בהלכת המר (פסק הדין האחרון של המשנה לנשיא דאז, אליעזר ריבלין), כי אין לקבל תביעות המוגשות בגין "חיים בעוולה" בעקבות לידתו של ילד הסובל ממחלה או מנכות קשות במיוחד. לעומת זאת, נקבע, ניתן להמשיך ולקבל תביעות בעילה של "הולדה בעוולה". כעת נחלקו השופטים בשאלה, האם מדובר בשינוי סמנטי בלבד והפיצוי יהיה זהה בשני המקרים, או שייתכנו הבדלים מעשיים בין שתי העילות.

השופט יצחק עמית אומר: "פסק דין המר, כשמו כן הוא, 'המיר' את ראש הנזק של הפסד ההשתכרות של הילד לראש נזק של תמיכת ההורים בילד, וראה זה פלא, הסכומים לא השתנו כלל, באשר הפסד ההשתכרות של הילד זהה לגובה התמיכה של ההורים.

"...אומר את הדברים בזהירות, אך דומני כי הלכה למעשה, הלכת המר לא שינתה את גובה הפיצוי שהיה נפסק לקטין בגין 'חיים בעוולה', אלא הסבה את הפיצוי להורים בגין 'הולדה בעוולה'. זאת, למעט בראש הנזק של כאב וסבל, באשר ניתן לטעון כי אין להשוות כאב וסבל ההורים ותוחלת החיים של ההורים לכאב וסבל ולתוחלת החיים של הקטין".

לעומת זאת, אומרת השופטת אסתר חיות: "ספק בעיני אם אומנם עניין לנו בהמרה אוטומטית של הפיצוי בגין ראש הנזק של הפסד השתכרות שהיה זכאי לו הקטין טרם הלכת המר, לפיצוי בגין הוצאות קיום שזכאים לו ההורים עתה בעקבות אותה הלכה. להבנתי עניין לנו בחזקה הניתנת לסתירה ככל שיש בידי מי מהצדדים להוכיח כי הוצאות הקיום לאחר בגרותו של הילד הינן גבוהות או נמוכות מהשכר הממוצע במשק".

הדברים כלולים בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות את ערעורה של מכבי שירותי בריאות על חיובה לפצות ילד והוריו ב-1.5 מיליון שקל לאחר שנולד כשהוא סובל ממומים שונים. בית המשפט העליון, ברוב דעותיהם של חיות והשופט עוזי פוגלמן, אף הגדיל את הפיצוי ב-100,000 שקל. מכבי חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את מכבי ייצגו עוה"ד יעקב אבימור ושרון דלמן-קראוס, ואת הילד וההורים - עו"ד עמוס גבעון.