|
"מחדלי העבר לא נלמדו" [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
תביעה נוספת בפרשת קצירת האיברים מהגופות שנותחו במכון הפתולוגי לרפואה משפטית באבו כביר הוגשה לבית משפט השלום ברמלה. התביעה הוגשה על-ידי אסתר ושמעון אברג'יל, הוריו של יעקב אברג'יל שנרצח בדצמבר 2006. הנתבעים הם: פרופסור יהודה היס לשעבר הרופא המשפטי הראשי של המכון, ד"ר בני דוידזון מנהל המכון, ומשרד הבריאות הבעלים ו/או אחראי ו/או המנהל של המכון.
במבוא לתביעה נאמר כי המקרה נשוא תביעה זו הינו חלק ממסכת רבת-שנים שכללה אלפי מקרים בהם התנהלו הנתבעים בניגוד לחוק ובניגוד לכל אמות מידה של מוסר. התנהלות זו, נאמר במבוא לתביעה, התאפיינה ביחס מבזה לשרידי גופות ובנטילת חלקי גופות, לרבות איברים שלמים שלא לצורך בירור סיבות המוות או זיהוי, אלא לצרכים פסולים או שלא לצורך כלל, זאת מבלי שקיבלו את הסכמת המשפחות של הנפטרים או ללא הסבר למשפחות, כך שאלו כלל לא הבינו על מה כביכול מתבקשת הסכמתם ככל שבכלל התבקשה.
יתרה מכך, נאמר במבוא, הנתבעים שמרו אלפי צנצנות בהן איברי אדם, במרתפי המכון לרפואה משפטית במשך שנים רבות, מבלי שהמשפחות ידעו כי עדיין יש איברים של יקיריהן שטרם נקברו, וזאת ללא כל צורך וללא כל הצדקה או הסמכה בדין, וכך היה גם במקרה הנדון נשוא כתב התביעה.
"תביעה זו מלמדת כי במכון לרפואה משפטית דבר לא נלמד ממחדלי העבר וזאת כל עוד נוהל המכון על-ידי פרופ' היס (הודח מתפקידו אשתקד). ההתנהלות השערורייתית והבלתי חוקית של המכון המשיכה שנים רבות, תוך שהמכון מתעלם באופן בוטה הן מפסיקת בתי המשפט ובכלל זה בית המשפט העליון שדנו במחדליו ופסקו לחובתו, הן ממצאי ועדת בדיקה שקבעה ממצאים חמורים ביותר לגבי התנהלותו עוד לפני למעלה מעשור בטיפולו באיברי הנפטרים, והן מנהלים מעודכנים כביכול שהותוו למכון לאחר מסקנות ועדת הבדיקה", נאמר בכתב התביעה.
לדברי התובעים, במהלך שנת 2012, כשש שנים לאחר מות יקירם, התברר להם כי גופתו חוללה ואיברים רבים הוצאו ממנה ללא כל צורך משפטי או רפואי, ונשמרו במרתפי המכון לרפואה משפטית במשך כל אותן שנים ללא כל סיבה וכאבן שאין לה הופכין, זאת כמובן לא הסכמתם המפורשת ו/או המשתמעת וללא ידיעתם.
בתביעה נאמר כי הגילוי הנורא שבעקבותיו נאלצו התובעים לערוך ליקירם הלוויה שנייה בסוף חודש יולי אשתקד על-מנת לקבור את חלקי האיברים שנשמרו במשך שנים במכון לרפואה משפטית, גרם לתובעים אשר הצליחו בקושי רב לחזור למסלול חיים סביר לאחר מות יקירם, לשבר נפשי נורא ועמוק, חוויה טראומטית ועוגמת נפש קשה, וכתוצאה מכך הם סובלים מנזקים נפשיים חמורים.
בתביעה שהוגשה באמצעות משרד עוה"ד אורלנסקי, איזנברג, מוזסון ושות' נאמר כי התובע שמעון אברג'יל הסכים לנתיחת גופת בנו בתנאי שהיא תישאר שלמה וכך הובטח לו, אולם בדיעבד הסתבר כי מגופתו של יעקב אברג'יל ניטלו לא פחות מ-12 דגימות מאיברים שונים ביניהם המוח, הלב והכליות. לדברי התובעים, עניינה של תביעתם הוא ברמיסה ובחילול בזדון של כבוד המת ובהתייחסות מזלזלת ברגשותיהם ובמצבם הנפשי השביר ובהתנהלות בלתי נסבלת ובלתי נסלחת.
לדברי התובעים, הכאב והסבל והחוויה החוזרת של המוות אותה נאלצו לעבור עקב מחדלי הנתבעים עצומים ובלתי ניתנים לאומדן. בנוסף לפיצויים המתבקשים עד לגבול סמכות בית המשפט, שהינה 2.5 מיליון שקלים, מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים בפיצויים עונשיים נכבדים שיביאו בחשבון את שאט הנפש של בית המשפט מהתנהגותם החמורה ומעוררת הסלידה של הנתבעים, וזאת במיוחד לאור זלזולם רב-השנים במשפחות שכולות ובנפטרים העוברים תחת ידם, ושיטות העבודה הפסולות בהן נהגו במאות או באלפי מקרים.