מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 23.12.13) בקריאה שנייה ושלישית את הארכת תוקף חוק הווד"לים, ובשמו המלא חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה)(תיקון), התשע"ד-2013.

הצעת החוק שאושרה סופית, קובעת כי יוארך תוקפו של החוק ב-22 חודשים נוספים, כך שהוא יהיה בתוקף עד אוגוסט 2015. בנוסף, תורחב תחולתו של החוק, כך שניתן יהיה לאשר במסלול של הווד"לים גם תוכניות בקרקע שעד 60% ממנה הם קרקע פרטית, וכן תוכניות של פינוי ובינוי. כמו-כן נקבע כי בעלי קרקע פרטיים יוכלו להגיש תוכניות לדיור לאומי בקרקע ש- 40% או יותר ממנה אך פחות מ-80% ממנה הם מקרקעי ישראל. בנוסף, נקבע, כי התוכניות הנידונות בווד"ל, יחויבו לכלול דירות קטנות או דיור להשכרה או דיור בהישג יד להשכרה בשיעור מצטבר של 25% לפחות מיחידות הדיור ואילו השיעור בתוכניות לפינוי ובינוי, לאור המאפיינים הייחודיים שלהם, יעמוד על 10% מיחידות הדיור החדשות שיתווספו. מהשיעורים האמורים ניתן יהיה לחרוג באישור שר הפנים או מנכ"ל משרד הפנים.

נוסף על הכנסת הגדרה מעשית של דיור בר-השגה, והרחבת תחולת החוק, אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב, חידוש נוסף לפיו, החוק מחייב קביעת לוח זמנים לביצוע מתום אישור התוכנית. תוכניות וד"ל רגילות יחויבו להתבצע בתוך שנתיים וחצי מעת אישור התוכנית, ודירות של תוכנית לדיור לאומי במתחם פינוי ובינוי יחויבו להגיע לתחילת ביצוע בתוך ארבע שנים מעת אישור התוכנית. בנוסף לכך הוחלט כי רשות מקרקעי ישראל לא תוכל להטיל וטו על תוכניות וד"ל.

הדיון בחוק היה ארוך ורווי מחלוקת, ורגב אמרה במהלכו כי החוק אינו מושלם וטעון שיפור, אך הוועדה התייחסה אליו ברצינות ותיקנה בו כמה עניינים.

במהלך הדיון המסכם בוועדה, הועלו מספר הסתייגויות שעיקרן היה בקשה לקצר את לוח הזמנים לביצוע, הגדלת אחוז הדירות בדיור בר-השגה והטמעה של דיור ציבורי לתוך החוק אולם ההסתייגויות נדחו. ח"כ דב חנין (חד"ש), ממבקריו הראשיים של החוק אמר כי הוא מברך על השינויים החברתיים שהוטמעו בחוק ואולם הדגיש כי חוק הווד"לים הוא בעייתי שכן הוא פוגע בעקרונות התכנון והבנייה במדינת ישראל וכיום מאפשר גם הגשת תוכניות ווד"ל על קרקעות פרטיות, דבר שעלול לעורר בעיות של שחיתות. הוא הדגיש שעדיין קיימת חשיבות לקדם דיור ציבורי עבור ציבור שידו אינה משגת אפילו דיור בר-השגה.

רגב אמרה כי "החוק נועד לאפשר הקמת של מתקני תשתית ללא תכנון מפורט. הצעת החוק הזאת טובה. היא באה בעקבות פסיקת בג"ץ ולוקחת בחשבון את הצרכים של כל האוכלוסיות, לרבות אוכלוסיות חלשות. החוק נותן מענה אמיתי לציבורים רחבים, לדיור בר-השגה, להשכרה בפיקוח וכן לדיור בהשכרה בשוק החופשי. מעתה, בכל תוכנית יהיו מחויבים שעד 25% מהפרויקט יהיה לדיור בר-השגה. זו הצעה שבפעם הראשונה מחייבת דיור בר-השגה בפרויקטי בנייה. החוק הזה הוא בשורה לאזרחים, במיוחד לציבורים חלשים, לאלה שאין להם כסף לרכוש דירה. חוק אמיתי שלא רק מדבר בסיסמאות אלא גם דואג באמת לדיור בר-השגה".


ח"כ חנין: "אני מתנגד לחוק, חרף ההתקדמות שיש בו. חנין הפתיע בדברי הערכה ליו"ר ועדת הפנים רגב על הצדדים החיוביים של החוק. עם זאת, החוק מוטעה בפתרונות שהוא מציע. יש בחוק מספר כשלים בסיסיים. יש כאן בעיה בכך שמנסים לעקוף את ועדות התכנון. זוהי התקפה שיטתית על מערכת התכנון לטובת מערכת קפיטליסטית שמנסה לעשות רווחים על חשבון נכסים ציבוריים. הציבור הרחב מפסיד ויש מי שמרוויח, אלה שרוצים לעקוף הליכים ולהפיק רווחים מהירים. כשלים נוספים בחוק, שאחרי שמאשרים במהירות את התכנון של הדירות אין שום דבר שמחייב את היזמים לבנות מהר. לפחות יש ליצור מנגנון לחייב את הקבלנים לבנות את אותן דירות לגביהן קיבלו אישור מואץ לבנות ולזה הממשלה מתנגדת.
זה גם חוק מסוכן, כמו שקרה בדיוק בפרויקט הולילנד. חוק הווד"לים יהפוך את כל הארץ הזאת כולה מארץ הקודש להולילנד אחת גדולה".

ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש): "בין החוק הזה לטובת הציבור אין ולא כלום, אלא העמדת משאבים ציבוריים לטובת בעלי אינטרסים ובעלי הון בודדים. מקדמת אותו ממשלה שהיא "ממשלה של ההון הגדול". כל הדברים היפים שמושמעים כאילו לטובת הציבור, לא נועדו אלא לשרת את ההון הגדול".

ברכה ניצל את ההזדמנות לצאת נגד הצעת החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית, וטען כי זהו חוק שנועד להחריג את האזרחים הבדואים מיתר האזרחים.

ח"כ חנא סוייד (חד"ש): "החוק הזה הוא דוגמה טובה להתנהלות הקלוקלת של המדינה. כל דבר אמור להתנהל במדינה באמצעות חוק אבל משום מה הכל נעשה באמצעות החלטות ממשלה וכך גם הצעת החוק הנוכחית. בפועל, מדובר בהחלטת ממשלה שיושמה לחוק. חוק הוודל"ים איננו מהווה פתרון למצוקת הדיור במדינת ישראל בעוד הוא מפלה אוכלוסיות שלמות כגון המגזר הערבי. לכל היותר החוק הזה תורם לייצור יותר תוכניות אך הן יישארו במגירות ולא ייושמו. מה שצריך זה לשווק יותר קרקעות ולבנות יותר יחידות דיור. במבחן התוצאה החוק הזה נכשל וההארכה שלו בעוד 22 חודשים מיותרת ולא תתרום".

ח"כ איציק שמולי (העבודה): "החוק הזה התקבל בכנסת ב-2011 והבטיחו לנו בעקבות המחאה שזה החוק הגדול שיוריד את המחירים ויספק פתרון למצוקת הדיור. אפילו דירה אחת נוספת לא נבנתה בעקבות חוק הווד"לים. החוק הזה רק מפר את האיזון העדין. ניתן באמצעותו לבנות שכונות שלמות בלי להתחשב בצרכים, בתשתית התחבורה, בסוגי אוכלוסיות וכד'".

ח"כ סתיו שפיר (העבודה) קראה לממשלה לפעול ללא קשר לחוק הזה שלדבריה, "איננו נותן פתרון למצוקת הדיור". לדבריה, "הממשלה רק ניצלה צינית את המצוקה האמיתית של החברה הישראלית במקום להציע פתרונות אמיתיים כמו במדינות אחרות. למשל, היה צריך לקדם חקיקה שתאפשר שכירות לטווח ארוך, דיור בהישג-יד, פיקוח על המחירים. עד היום במסגרת חוק הווד"לים נבנו 0 דירות של דיור בר-השגה. לכאורה, החוק כולל כוונה מקורית טובה ואכן מחייב כי 25% מכל פרויקט יוקצו לדיור בר-השגה אך באופן מכוון נמנעו מלקבוע קריטריונים ומדדים לקביעת דיור בר-השגה. החוק אפילו לא מגדיר מהו דיור בר-השגה. בעולם דיור בר-השגה קובע שזה בהתאם לרמת השכר של הדייר ולא יותר מ-30% מהכנסתו הפנויה. אבל החשש האמיתי של הממשלה, שאז תצטרך להתמודד עם הממדים האמיתיים של מצוקת הדיור".

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה): "החוק בעייתי, כי כשמתכננים מהר-מהר עשויים לייצור בעיות גדולות לטווח ארוך. הפקק איננו בתכנון אלא במימוש וביישום. כשהחוק חוקק לראשונה היו 160 אלף דירות מתוכננות. אך אם המדינה לא מכשירה את התשתיות הציבוריות הנחוצות: מים, סביבה, תחבורה ציבורית, שיהיו מספיק דרכי גישה, מספיק מקומות חנייה, להשאיר שטחים פתוחים, לא ניתן ליישם את התוכניות. כשמתכננים מהר מהר ובלי קשר לוועדות הקבועות שפועלות ועושות עבודה טובה, כי למשל מאפשרות לציבור להגיש התנגדויות. זהו דבר נכון, כי לפעמים הציבור יכול לראות דברים שהוועדות לא רואות. לא כמו הקואליציה הנוכחית שלא רוצה שיפריעו לה, למשל האופוזיציה. אם היו מוסיפים כוח אדם לוועדות הקיימות כל הבעיות כבר היו נפתרות".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "אני דווקא תומך בחוק הווד"לים. צריך לשפר אותו אבל הכיוון נכון. צריך לשלב טוב יותר את נושא הדיור הציבורי בחוק. חסרה הגדרה ברורה של דיור ציבורי".

ח"כ ניצן הורביץ (מר"צ): "בניגוד להצעת החוק, צריך דווקא להוציא את הסמכות מהווד"לים ולהעביר את הסמכות לידי המדינה. המדינה יודעת לבנות, וכמו שהיא בונה שדות תעופה, התנחלויות ופרויקטים אחרים, היא יודעת גם לבנות דיור ולפקח על מחירי השכירות, למשל".

סיכם, שר הפנים, גדעון סער (הליכוד-ביתנו): "למעלה מ-27 אלף יחידות דיור ממתינות לחוק הזה הלילה על-מנת להגיע למצב חוקי שיקצר הליכים. ושוב שומעים את כל אותם קולות מהאופוזיציה, של דובוני הלא-לא.

40 ח"כים תמכו בחוק ו-25 התנגדו לו. שר הפנים סער אמר בתום ההצבעה: "נאשר דירות רבות לטובת אזרחי ישראל".