תשלום עבור "תקופת התארגנות" אינו מסוג התשלומים המנויים בתקנון קרן הפנסיה - כך טוענת מנורה מבטחים פנסיה בהודעת ערעור שהגישה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים על קביעתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, לפיה עליה להתחשב בתקופת התארגנות מסוימת הנדרשת לעמית לצורך מציאת עבודה חלופית.
העמית, ליאור מועלם, הגיש במסגרת תביעתו לפנסיית נכות, ערעור על החלטת הוועדה הרפואית העליונה של קרנות הפנסיה אשר קבעה כי הוא אינו מצוי באובדן כושר עבודה, וביכולתו לעבוד בעבודה מתאימה במשרה מלאה.
בית הדין האזורי דחה את הערעור, אולם קבע כי נוכח תפקודה של הוועדה הרפואית העליונה כוועדה רפואית-תעסוקתית, עליה להתחשב ביכולתו של העמית למצוא עבודה בפועל, ומשכך עליה להתחשב בתקופת התארגנות מסוימת הנדרשת לעמית לצורך מציאת עבודה חלופית.
לדעת בית הדין האזורי, במקרה בו ברור כי העמית אינו יכול להמשיך בעבודה שביצע ושאליה הוכשר במשך כל חייו המקצועיים, על הוועדה לתת את הדעת לכך שמציאת עבודה מתאימה אחרת עשויה לארוך זמן מה, ואולי היא אף כרוכה בהסבה מקצועית.
לדברי בית הדין, על הוועדה לבחון את יכולתו הסבירה של העמית למצוא עבודה אחרת בפועל ולהעניק לו תקופת התארגנות מסוימת להשתלבות בעבודה מתאימה. אשר על כן, החליט בית הדין כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית על-מנת שתיתן דעתה לפרק הזמן הנדרש לו ואשר היה נדרש לכל אדם סביר בעל נתונים דומים, על-מנת להשתלב בעבודה מתאימה אחרת בנסיבות העניין. מנורה מבטחים פנסיה אף חויבה לשאת בהוצאות המערער בסך 3,000 שקלים.
בערעור שהגישה מבטחים על החלטה זו נטען כי קרן הפנסיה מחויבת לבצע את התשלומים לחבריה אך ורק בהתאם לתקנונה, וכי לצורך ביצוע תשלום לעמית נדרשת הוראה מפורשת על כך בתקנון, וכי נדרש כי העמית יעמוד בכל התנאים שנקבעו בתקנון ביחס לזכאותו לאותו התשלום.
לטענת מנורה, התשלום שנקבע על-ידי בית הדין האזורי בגין תקופת התארגנות אינו מסוג התשלומים הקבועים בתקנון, ולכן הוא נעדר נפקות וקרן הפנסיה אינה יכולה לשלם אותו.
לדברי מנורה, בית הדין האזורי קבע כי העמית במקרה הנדון אינו עונה אחר הגדרת "נכה" וכי הוועדה הרפואית פעלה כהלכה, ומכאן שלפי תקנון הקרן הוא אינו זכאי לכל תשלום שהוא. אשר על כן, לטענת מנורה, משקבע בית הדין האזורי כי העמית אינו עונה אחר ההגדרה המנויה בתקנון המזכה בתשלום, אזי תשלום עבור תקופת הסתגלות אינו רכיב בר תשלום מתוך הקרן.
לדברי מנורה, תקופת התארגנות משפיעה על המאזן האקטוארי בקרן הפנסיה מאחר שהיא מחייבת להביא בחשבון את כל אותם העמיתים שנקבע לגביהם כי חדלו להיות בגדר "נכה" ולהביא בחשבון ביחס אליהם תשלום עבור תקופת התארגנות.
מנורה טוענת כי במישור האקטוארי הבעיה חמורה עוד יותר, משום שלמרות שבעניינו עוסק הדיון במי שהיה נכה תקופה מסוימת ולאחר מכן נקבע כי הוא כשיר לעבוד, הרי שמניסוח פסק הדין עולה כי האמור בו ביחס לתקופת ההסתגלות אינו ייחודי למי שחזר מנכות, אלא לכל מי שנקבע ביחס אליו כי הוא כשיר לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת. זאת מאחר שלפי אותו הרציונל של בית הדין, תקופת ההתארגנות נדרשת בקשר לכל עמית שנקבע כי הוא מסוגל לעבוד בעבודה מתאימה אחרת.
לדעת מנורה, באמצעות עורכת הדין הילה לוי, לא ניתן לקבל הכרעה בסוגיה זו שהינה בעלת היקף השפעה כה ניכר שיש בה לא רק כדי להשפיע על המאזן האקטוארי שלה אלא על מאזניהן של כל קרנות הפנסיה בישראל, ללא עמדתו של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון בעניין.
עוד טוענת מנורה, כי הוועדה הרפואית העליונה איננה הפורום הראוי לקביעת תקופת ההתארגנות מאחר שהיא אינה מורכבת מרופאים בעלי ידע או נתונים המתייחסים לשוק התעסוקה בישראל.