הרב שמואל אליהו והרבנית טובה אליהו הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לביטול פסק בוררות שניתן בדין תורה על-ידי הרב של קריית ארבע, דוב ליאור, בסכסוך בינם לבין ישראל טויטו מהרובע היהודי בעיר העתיקה.
לטענת הרב והרבנית אליהו, הרב ליאור פסק כי יש להשאיר נכס
מקרקעין ברשות ישראל טויטו, כאשר בפועל הנכס אינו רשום כלל על שמו, אלא הוא רשום על שמה של הרבנית שרכשה אותו תמורת 1.55 מיליון שקלים ושילמה עליו את כל המיסים בסכום של 100,000 שקלים. כל זאת מבלי שטויטו שילם ולו אגורה שחוקה על הנכס ומבלי שטען בכלל כי שילם בעבור הנכס.
לדברי המבקשים, הבורר לא ערך כל בירור מינימלי לגבי הנכס ולא בדק שאלות בסיסיות כגון: מי קנה את הנכס, כיצד נקנה, מה הייתה התמורה, כיצד היא שולמה, מי שילם אותה, על שם מי רשום הנכס וכולי.
לטענת המבקשים, כל זה קרה בבוררות שנעשה בה דיון אחד בלבד כשהפסק ניתן בחיפזון, ימים ספורים לאחר קיומו של הדיון, ומבלי שניתנה הזדמנות לרב אליהו חרף דרישתו לקיים דיון נוסף בו יביא עדים וראיות שיוכיחו כי טויטו חייב להחזיר לו כספים. לדברי הרב אליהו, המדובר בפסק בוררות שהשארתו על-כנו מכשירה "עוקץ" שרקם טויטו נגדו, ובפסק הנותן הכשר ל"עוקץ" זה.
בבקשה נאמר כי הצדדים היו ידידים קרובים והם מכירים שנים רבות כאשר המבקשים ראו בטויטו ידיד אמת וסמכו עליו. הלה סיפר להם על
דירה ברובע היהודי העומדת למכירה והנקראת "המאפיה" והציע להם לרכוש בעבורם את הדירה בנאמנות.
זאת לאחר שטען כי יושב-ראש החברה לפיתוח הרובע שפרסמה את המכרז, שלומי אטיאס, המשתייך לתנועת ש"ס, "תפר" את המכרז לאדם מסוים, וכי הוא דיבר לא אחת בגנותו של הרב אליהו ועל כן אין סיכוי שיאפשר להם לרכוש את הנכס.
אשר על כן נעתרו הרב והרבנית אליהו להצעתו של טויטו, לפיה אשתו תיגש למכרז ותרכוש את הדירה בנאמנות בעבורם - וכך היה, והרבנית אף העבירה לטויטו עשרה אחוז מערך ההצעה של אשתו במכרז שעמדה על 1.63 מיליון שקלים, זאת לשם החתימה על החוזה.
אולם לדברי הרבנית אליהו, טויטו ניתק עמה כל מגע, והיא השלימה את העסקה בעצמה ושילמה את הסכום שהוצע על ידה במכרז בסך 1.55 מיליון שקלים ואת כל המיסים בסך 100,000 שקלים. היות שטויטו לא השיב את הסך של 163,000 שקלים, החליט הרב אליהו לפנות לבורר הרב ליאור המקורב לטויטו על-מנת שידון בסוגיה זו.
אולם הבורר החליט לקבל ללא סייג את טענותיו של טויטו מבלי שזה הביא ולו בדל של ראיה לטענותיו, ומבלי שניתנה לרב אליהו הזדמנות להביא עדים וראיות כפי שביקש על-מנת להפריך את טענותיו של טויטו, לפיהן הכסף שהועבר אליו הינו עבור החזר הלוואה שהלווה לרב אליהו לשם רכישת מכונית.
לטענת המבקשים, הבורר אף פסק כי הדירה שנרכשה על-ידי הרבנית אליהו תישאר ברשותו של טויטו אף שהיא מעולם לא הייתה ברשותו והוא לא רכש אותה. בפנייה לבית המשפט נאמר כי מי שקורא את פסק הבוררות מבין כי טויטו אמור לקבל את הדירה פשוט בחינם אין כסף וכי המבקשים פלשו אליה וערכו בה שיפוץ.
לטענת המבקשים, באמצעות עו"ד שרה מרקוביץ, הרב דוב ליאור פעל ללא סמכות בכך שדן בבעלות על נכס שאינו שייך לאף אחד מהצדדים המתדיינים בפניו. זאת מאחר שהדירה רשומה על שמה של הרבנית אליהו והזכויות בה שייכות לה בלבד.
לדבריהם, נראה כי הבורר לא היה מודע לכך שהנכס הינו בבעלות צד ג' והוא טעה לגבי המצב המשפטי של הנכס, היות שסבר כי הנכס ברשותו של טויטו, ועל כן החלטתו הינה בעייתית בלשון המעטה.
לטענת המבקשים, יש להורות על ביטול פסק בוררות המקנה לטויטו דירה שהינה קניינה של הרבנית אשר לא נכחה בבוררות, לא חתמה על שטר הבוררות, ולא נתנה ייפוי כוח ו/או הסכמה כי ידונו על הדירה שבבעלותה והרשומה על שמה כחוק.
