האפיפיור לאו העשירי החרים את מרטין לותר בצו האפיפיורי המפורסם "Decet Romanum Pontificem", היום לפני 493 שנים. התוצאה הייתה קרע בין הקתולים לפרוטסטנטים שנמשך מאות שנים שבהן שררה איבה בין המחנות והתנהלו קרבות עקובים מדם.
האפיפיור לאו מוצג אומנם כסמל השחיתות הכנסייתית משום שמכר שטרות מחילה (אינדולגנציות) רבים מספור, אולם יחסו ליהודים היה חיובי למדי, בניגוד ליחסו של מרטין לותר שהיה אנטישמי מובהק. האפיפיור הגן על היהודים שחיו במדינות הנתונות למרותו, המרה את פיו של לואי מלך צרפת וסירב לשרוף כתבים יהודיים. הוא אף דחק בדפס נוצרי שיוציא לאור מהדורה שלמה ולא מצונזרת של התלמוד.
