עובדת שיקום תשלם 35,000 שקל לעובד חניון בבית החולים תל השומר, לאחר שגידפה אותו במילים "אתיופי מסריח". כך קבע (26.12.13) שופט בית משפט השלום בתל אביב, ירון גת.
גטהון קובי טפרה שימש בזמן האירוע, יולי 2012, כראש צוות בחדר תפעול החניונים של בית החולים. דבורה יוסף עבדה במחלקת שיקום גריאטרי במוסד "
גלעד", הממוקם בשטח בית החולים אך אינו חלק ממנו. טפרה טען, כי יוסף השתמשה ארבע פעמים בכינוי זה, לצד קללות אחרות, לאחר שנדרשה לשלם תמורת החניה בשטח בית החולים. יוסף הכחישה וטענה שטפרה הוא שאיים עליה.
גת קבע, כי הוא נותן אמון מלא בעדותו של טפרה, אשר קיבלה חיזוק מעד ראייה שנכח במקום, בעוד עדותה של יוסף הייתה בלתי מהימנה וכללה גרסאות כבושות. בנוגע לסכום הפיצוי אומר גת, כי "ביחס לאמירות 'חרא', 'זבל', 'מטומטם', ו'בן זונה' - סבורני כי בחינת הנורמות החברתיות הנוכחיות הקיימות במקומותינו, כמו גם בחינת שכיחות השימוש בהן, מובילות למסקנה, כי חרף ההקשר ונסיבות המקרה דנן, המדובר בגידופים ובקללות רחוב שאינן יכולות להיחשב כ'לשון הרע' לפי החוק".
לעומת זאת, הביטוי "אתיופי מסריח" הוא גזעני ומהווה לשון הרע. "בעיני האדם הסביר במדינת ישראל, ההקשר התרבותי וההיסטורי שיש לכל ביטוי המשלב בין מוצא גזעי/אתני לבין המילה 'מסריח' או 'מלוכלך' הינו ללא כל צל ספק הקשר גזעני, משפיל ומבזה. שורשיו של סוג ביטוי זה נטועים עמוק בתפיסות אנטישמיות, אשר הגו את הביטוי הגזעני והקשה 'יהודי מסריח' או 'יהודי מלוכלך' לפני שנים רבות", אומר גת.
גת מוסיף: "כאשר האמירה 'אתיופי מסריח' נאמרת ארבע פעמים ברציפות, במסגרת השתלחות חד-צדדית, קשה ובוטה, באדם הממלא את תפקידו במקום ציבורי, ללא כל התגרות מצידו, ללא כל קשר בין הסיטואציה לבין מוצאו או לריח גופו, במשך כעשר דקות, ובפני קהל אנשים - יש בה כדי להוות לשון הרע בעיני האדם הסביר, אף אם האמירה נאמרה ב'עידנא דריתחא'".
יוסף חויבה גם בתשלום הוצאות בסך 7,000 שקל. את טפרה ייצג עו"ד
רון לוינטל, ואת יוסף - עו"ד יניב כהן.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
