מדריך בקייטנה שניצל מינית את אחד החניכים בקייטנה מאז היותו בן 7 ועד הגיעו לגיל 12 חויב לפצות אותו בסכום של מיליון שקלים. הקטין כיום בן 21 הגיש את כתב התביעה לפני כ-6 שנים.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד חיים כהן נאמר כי הנתבע אשר לא שימש כמדריכו האישי של התובע, ביצע מעשים מגונים בתובע וקיים עמו יחסים אוראליים ואנאליים תוך ניצול תמימותו ומצוקתו הנפשית, ותוך שהוא שומר על קשר אינטנסיבי עמו אף לאחר סיום הקייטנה.
לדברי התובע, בשנה האחרונה, עת היה בגיל 12, שיתף הנתבע קטין וקטינה נוספים בביצוע המעשים המגונים ושכנע אותו לקיים עימם יחסי מין תוך שהוא מתבונן בהם, מנחה אותם ואף "מסייע" להם באופן אקטיבי.
התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת פסיכיאטרית לפיה כתוצאה מניצולו המיני הוא סובל מהפרעת אישיות אנטי סוציאלית. במסגרת כתב ההגנה שהגיש הנתבע הוא הכחיש את כל המעשים המיוחסים לו בכתב התביעה לרבות בהתייחס לעובדות בהן הודה במסגרת התיק הפלילי והורשע על-פי הודאתו בביצוען.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב התייחסה בפסק הדין לגרסת הנתבע לפיה סיפוריו של התובע באשר למעשים שביצע בו הם הבל הבלים שלא התרחשו מעולם והנובעים מתחושת קנאה בשל תשומת הלב שנהג לתת לילדי הפנימייה שראו בו כאב שני. השופטת קבעה כי גרסה זו לא רק שאינה עולה בקנה אחד עם הודאתו של הנתבע בעובדות כתב האישום המתוקן, אלא שהיא עומדת בניגוד גמור ומוחלט לעדותו האמינה של התובע ולמסמך הרפואי שהוצג במהלך המשפט.
לדברי השופטת, מהמסמך האמור עולה כי הגורמים הטיפוליים שטיפלו בתובע במהלך השנים שחלפו מאז התרחשות האירועים מצאו קשר רפואי בין מצבו הנפשי של התובע לבין האירועים נשוא כתב התביעה.
השופטת הדגישה כי התרשמה מאמינותו, מכנותו וממהימנותו של התובע, דבר שאיננה יכולה לומר בהתייחסה להתרשמותה מהנתבע ומעדותו השקרית היהירה והמזלזלת, אשר למשמע עדות זו ישב התובע במקומו ובכה בשקט תוך ניסיונו להסתיר את בכיו.
השופטת קבעה כי גרסת התובע הנתמכת בין היתר בהודאת הנתבע במסגרת ההליך הפלילי הינה אמת, וכי המעשים המתוארים אכן בוצעו בו על-ידי הנתבע אשר מצא בילד הרך בן 7 שנים בלבד ובחניכי הפנימייה כר נרחב ופורה לסיפוק יצריו החולניים.
בפסק הדין קבעה השופטת כי הנתבע ביצע את המעשים המתוארים בכתב התביעה תוך ניצול גילו הצעיר ובעיותיו המשפחתיות והאחרות של התובע, ותוך התעלמות מוחלטת מהשפעת מעשיו על בריאותו הנפשית והמשך חייו של התובע.
לדברי השופטת, הנתבע הפר ברגל גסה ובוטה את חובת הזהירות החלה בין מדריך בקייטנה לחניך בקייטנה, ובמצב בו הנתבע עצמו טוען כי ראה עצמו כאח בוגר של התובע והעיד על התלות שהלה פיתח, עת ניצל את מצוקותיו וגילו הצעיר לצורך מימוש הזיותיו המיניות והחולניות.
במהלך המשפט התברר כי החל מגיל 12 החל התובע להתדרדר לעולם הפשע ומאז הורשע ב-20 כתבי אישום שהוגשו כנגדו בגין גניבה, פריצה לרכב, איומים, סמים וכו' ואף ריצה תקופות מאסר בכלא.
השופטת קבעה כי למעשים המיניים שביצע הנתבע בתובע הייתה השפעה בלתי מבוטלת ואף מכרעת על היפלטותו של התובע ממערכות החינוך ועל אורח החיים העברייני שסיגל לעצמו.
בסיכומו של דבר חייבה השופטת את הנתבע לפצות את התובע בעיקר בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד בסכום של מיליון שקלים בצירוף שכר טירחת עו"ד בשיעור של 20%.
במסגרת הסכמי פשרה בתיק לפני כ-3 חודשים נקבע כי משרד החינוך והמועצה האזורית במסגרתה התקיימה הקייטנה ישלמו כל אחת מהן לתובע סכום של 65,000 שקלים.
