השימוש במקלטי מס בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 היה פרקטיקה מקובלת בכל העולם, ולאו-דווקא בכדי לחמוק ממס אלא כדי להגן על הפרטיות ועל הנכסים. כך אומרת (יום ה', 16.1.14) עו"ד שירה שיין, העוסקת בנאמנויות בינלאומיות, בתגובה לחשיפת חשבון הבנק שניהל בנימין נתניהו באי ג'רזי עד שנת 2003.

לדבריה, "מדובר בפעילות נורמטיבית בהקשר דאז. שימוש במקלטי מס במיוחד במשפחות וליחידים עם פרופיל ציבורי גבוה הוא דבר נפוץ גם היום, לא על-מנת לחמוק ממס אלא כדי לעשות תכנון לגיטימי של הגנה על נכסים ולשמור על פרטיות". שיין מציינת, כי כיום האווירה בנוגע למקלטי המס היא שונה, ולצד זאת יש לזכור שבשנת 2003 - השנה האחרונה בה פעל חשבונו של נתניהו לדבריו - שונתה שיטת המס בישראל לפרסונלית, כך שבכל מקרה הוא היה חייב במס בישראל על הכנסותיו בכל העולם.

עו"ד מוטי ארניה, לשעבר איש היחידה למיסוי בינלאומי בנציבות מס הכנסה, אומר שהשאלה האם נתניהו היה חייב במס בישראל על הכנסותיו בחו"ל עוד לפני 2003, היא שאלה של פרשנות. על-פי הפסיקה, החיוב אז חל רק אם מדובר ב"אותו משלח יד בו הוא עוסק בישראל", אך הפסיקה לא חייבה זהות מוחלטת. לכן ניתן היה לטעון, כי הרצאות בחו"ל דומות לעיסוקו הפוליטי של נתניהו בישראל - אך גם לטעון שהדמיון אינו מספיק.

"גם אם נתניהו היה מביא את הכסף לארץ, לא בטוח שהיה מחויב מס אבל אז היה תחת זרקור רשויות המס. זו כנראה הסיבה, כי אם הכסף היה בבנק ישראלי - הוא היה חייב לדווח על חשבון הבנק הזה", הוסיף ארניה, בעוד שבאותה תקופה לא הייתה חובה לדווח על חשבון בחו"ל. ארניה הדגיש: "הוא לא המציא את הגלגל. זה היה מקובל מאוד באותה תקופה".