מחקר חדש שכלל 928 גברים מאיסלנד מגלה כי גברים עם רמות גבוהות יותר של הורמון השינה - מלטונין - בשתן, נמצאים בסיכון נמוך ב-75% לפתח סרטן ערמונית מתקדם, הגורם השני למוות בקרב גברים אמריקנים.
מלטונין, המופרש מבלוטת האצטרובל, הוא הורמון הנמצא בגוף באופן טבעי ועוזר לשלוט בשעון הביולוגי שלנו. באופן כללי, סביב שעות הערב המוקדמות עד המאוחרות רמות המלטונין מתחילות לעלות. רמות ההורמון יורדות במהלך שעות הבוקר המוקדמות. רמות ההורמון יורדות גם עם ההזדקנות.
כמויות מזעריות של הורמון זה קיימות בפירות, בירקות, בבשר ובדגנים. מעבר לכך, ההורמון מווסת גם הורמונים אחרים ושומר על השעון הביולוגי של הגוף, כאמור. מדובר גם בחומר אנטי-חמצוני והוא ניתן על-ידי רופאים לאנשים הסובלים מבעיות שינה.
סיכון לסרטן
חוסר שינה וגורמים אחרים יכולים להשפיע על כמות הפרשת המלטונין או לעצור את הפרשתו לגמרי. בעיות בריאותיות הקשורות לרמות נמוכות של מלטונין, לשיבוש השינה, ול/או שיבוש השעון הפנימי הן נרחבות וכוללות גם גורמי סיכון לסרטן.
המחקר הנוכחי הראה כי גברים עם רמות גבוהות של מלטונין היו בסיכון נמוך ב-75% לפתח סרטן ערמונית בהשוואה לגברים עם רמות נמוכות של ההורמון.
החוקרים הדגישו כי יש צורך במחקרים נוספים שיאשרו את הממצאים שתומכים במשמעות הרבה של שמירה על מחזור ישנה וערות יציב. מאחר שרמות המלטונין ניתנות לשינוי, חשוב לבצע מחקרים נוספים שיבחנו את הקשר בין המלטונין לבין הסיכון לסרטן ערמונית.
החוקרים ביססו את המסקנות אליהן הגיעו על נתונים מ-928 גברים מאיסלנד שהיו חלק ממחקר מקיף בשם AGES-Reykjavik שבוצע בין השנים 2009-2002. כחלק מניתוח הנתונים, הגברים סיפקו דגימת שתן ראשונה והתבקשו לענות על שאלון מפורט שכלל שאלות לגבי דפוסי השינה שלהם.
כשהחוקרים ניתחו את הנתונים, הם הבחינו בכך שאחד מכל שבעה גברים דיווח על קושי בהירדמות, אחד מכל חמישה דיווח על קושי להישאר ישן ואחד מכל שלושה דיווח על שימוש בתרופות לשינה.
כשבדקו את הקשר בין רמות תוצר הלוואי של המלטונין בשתן - 6-sulfatoxymelatonin - הם שמו לב שערך חציוני אצל המשתתפים היה 17.14 ננוגרם למילימטר של שתן. רמות נמוכות יותר של 6-sulfatoxymelatonin זוהו אצל גברים שהשתמשו בתרופות וסבלו מבעיות שינה בהשוואה לגברים שלא סבלו מבעיות כאלו.
בסך-הכל, 111 גברים פיתחו סרטן ערמונית, כש-24 מהם פיתחו מחלה מתקדמת. החוקרים זיהו כי גברים עם רמות גבוהות יותר של מלטונין היו בסיכון נמוך ב-75% לפתח את המחלה.
