הנהלת בתי המשפט פנתה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעתירה נגד מנהל הארנונה בעיריית אילת, לביטול חיובי הארנונה שהוטלו על היכל המשפט בעיר. זאת מאחר שהחיובים הוטלו בניגוד להסכם מחייב בין הצדדים שהסדיר את חיובי הארנונה.

בית המשפט מתבקש להורות למנהל הארנונה בעירייה, להוציא מחדש חיובי ארנונה בהתאם לעקרונות המוסכמים שנקבעו בהסכם בין הצדדים.

בעתירה נאמר, כי החל ממועד הקמתו של היכל המשפט באילת בשנת 1997 ניטשה מחלוקת בין הצדדים באשר לתעריף הארנונה (הסיווג) המתאים שיש לקבוע לנכס. לדברי הנהלת בתי המשפט, היא חלקה על הסיווג המסחרי של הנכס וטענה כי היכל המשפט הוא נכס ייחודי שלא משמש למטרה עסקית-מסחרית, וכי לדעתה הסיווג הנכון הוא סיווג ציבורי.

לדברי ההנהלה, לנוכח המחלוקת הנוגעת לסיווג הנכס בינה לבין העירייה, היא הגישה החל משנת 97' השגות ועררים על חיובי הארנונה שהוציאה לה העירייה. בשנת 2003 הגיעו הצדדים להסכם פשרה שסיים את המחלוקת שהחלה ביניהן בשנת 97', הסכם המסדיר את כל מחלוקות העבר כמו גם את ההמשך העתידי של חיוב הנכס.

אולם, טוענת הנהלת בתי המשפט, כי בחלוף שנתיים מהחתימה על ההסכם, העירייה "חזרה לסורה" וחייבה את הנכס לשנים 2007-2006 בסיווג מסחרי בסכומי חיוב של כ-1.25 מיליון שקלים, כאשר מדובר בפער של כ-100,000 שקלים בשנה.

לדברי הנהלת בתי המשפט, ועדת הערר קבעה כי העירייה לא הצביעה על שום שינוי בפועל המצדיק את ניסיונה להשתחרר מהסכם הפשרה וכי עליה לכבדו.

העירייה הגישה ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר, ובמסגרת הליך זה הגיעו הצדדים להסכמה כי יפנו במשותף לממונה על המחוז במשרד הפנים, במטרה לנסות ולהסדיר את המחלוקת ביניהם, וכי ככל שלא יושג הסכם, תישמר להנהלת בתי המשפט הזכות לפנות בעתירה מנהלית נגד החלטת העירייה להשתחרר מההסכם.

בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד אמנון שילה, נאמר כי הפנייה שנעשתה לממונה על המחוז לא הביאה לפתרון מוסכם של המחלוקת בין הצדדים. אשר על כן, מוגשת עתירה זו לבית המשפט במסגרתה מתבקש בית המשפט לבטל את החלטת העירייה להשתחרר מההסכם, ובהתאם לבטל את חיובי הארנונה ולהוציאם מחדש בהתאם לעקרונות המוסכמים שנקבעו בהסכם.