בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"על המדינה להגן על קרבנות עבירות מין"
|
עברייני מין חוזרים לסביבתו של הקורבן, אך המדינה לא רואה צורך לספק הגנה לקורבנות ● ח"כ עדי קול תגיש הצעת חוק שתעביר למדינה את האחריות להגנה על הקורבנות
|
התוקף שב להתגורר ליד הקרבן
|
|
|
|
|
|
הוועדה לפניות הציבור של הכנסת דנה (יום ב', 24.2.14) בחזרתם של עברייני מין, לסביבת הקורבנות. הדיון התקיים בעקבות פנייה של קורבן שחוותה תקיפה מינית על-ידי השכן שלה, ולאחר שהפוגע השתחרר מהכלא, הוא שב להתגורר בסמוך אליה, זאת ללא שקיבלה על כך התראה מראש ולמעשה אף גורם לא סיפק לה את ההגנה הנדרשת. מעדויות שהגיעו לוועדה עולה כי במקרים דומים הפרקליטות איננה יוזמת הגשת בקשות לבית המשפט על-מנת להגביל את חזרת הפוגע לסביבתו של הקרבן ואיננה רואה את עצמה כאחראית לכך. ט', שהעדיפה להישאר בעילום שם, העידה בוועדה: "הגשתי תלונה נגד שכן שלי שפגע בי לאורך שנים כאשר הייתי קטנה. במקרים כאלה המצב הנפשי הוא גם ככה לא טוב והרצון לחיות הוא גם ככה לא שם. לא רק שאין גורמים שעוזרים לך, גם הרבה אנשים בקהילה עוד כעסו עלי שהכנסתי אותו לכלא. אני מאוד חוששת מה יקרה כשהוא יחזור ומי אמור לשמור עלי במקרה כזה? אתה הופך להיות בפרקליטות עוד איזה קייס כשבכלל לא שאלו אותי מה אני רוצה וצריכה. למזלי הייתי בקשר עם מרכז נוגה שביררו בשבילי הכל. חשוב ליידע את הקורבנות ושלא יקרה מצב כמו שקרה לי ששמעתי על החזרה שלו כדרך אגב מאנשים אחרים. אני גם לא יודעת מתי הוא יוצא לחופשות למרות שאני גרה מולו. אני מכירה מקרה בו הפוגע חזר לאותו יישוב שבו פגע ב12 מבנות הישוב. אני יודעת שהמדינה משקיעה בטיפול באסירים אבל מה עם טיפול בקורבנות? מדוע המדינה לא יוזמת פניה לבית המשפט בבקשה להגביל את הפוגע כאשר הוא חוזר לסביבת הקרבן בו הוא פגע?". עו"ס טל ברק אמרה: "החוק הזה מקומם בעיקר כי יש הרבה נשים וגם גברים שבאים ממקומות חלשים ולא מסוגלים לקחת עורך דין ולפעול בנושא. כשאותו עבריין משתחרר זה למעשה מכניס לכלא את אותה בחורה שנפגעה. העבריין אף עלול לפגוע שוב בקורבן כנקמה". עו"ד רינת וויגלר מהלשכה משפטית במשרד הרווחה: "מבדיקה שטחית שעשיתי לקראת הדיון, התרשמתי שפקידי הסעד מביאים לידיעת המשפחה את האפשרות להגיש בקשה ובמידת הצורך מיידעים על האפשרות ליזום הליך בעזרת פקיד סעד. עם זאת אני לא מכירה מקרים שפנו לפקידים בבקשה אכן לעשות זאת וצריך לבחון מדוע נוצר הפער הזה. יש הבדל בין ידוע לבין האמירה שנכון לעשות את זה ולהכווין את המשפחות ויכול להיות שפקידי הסעד צריכים להיות אקטיביים יותר". עו"ד ענת אסיף שייצגה את הפרקליטות אמרה: "התפישה היא שזה הליך אזרחי ולא הליך פלילי ולפי החוק נדרש קיום נזק נפשי ממשי בעיתוי של הגשת הבקשה. כרגע אין חזקה שבחלוף עשר שנים הנזק הנפשי נשאר. החוק מאפשר לכמה גורמים להגיש בקשה, לא כתוב שהגורמים האלה חייבים לבקש. זה לא עניין של רצון של עניין של הבנת התהליך. צריך לזכור שהמדינה לא פועלת רק דרך הצינור של הפרקליטות הפלילית, יש גם משרד רווחה וגופים נוספים. הרעיון הוא שבעתיד בעיתוי שסמוך לשחרור ממאסר המערכת תיידע את הקורבן אבל זו תהיה מערכת ממוחשבת. גם אני חושבת שהכי נכון שיהיו אנשים שידברו עם כל הנפגעים, אבל אין לנו משאבים ותקנים לזה". יו"ר הוועדה ח"כ עדי קול: "התשובה שקיבלתי מהפרקליטות מזעזעת אבל אני מוטרדת גם מהסאבטקסט של התשובה שבעצם אומרת שזו לא האחריות שלהם. באה הפרקליטות ואומרת שאם הקרבן רוצה הגנה, שתפנה בעצמה לבית המשפט על-מנת להגביל את הפוגע, אבל לא אנחנו אלה שצריכים להגן על הנפגעים. זו אמירה לא מקובלת כשהמדינה בעצם אומרת זה לא התפקיד שלי, תוך העלמות מוחלטת מהנזק והסבל של הקרבן. נוצר מצב בו מי שדואג לקורבנות הם העמותות כמו מרכז נוגה, שנכנסות לוואקום שמשאירה המדינה. כמו-כן, כאשר נצמדים להגדרה המשפטית היבשה שקובעת שלאחר תקופה לא ניתן להוכיח שהנזק הנפשי נשאר, אנחנו בעצם משדרים לקורבנות שלא כדאי להם להשתקם ובמידה והם חוששות מחזרתו של המפגע לאזור ומצפות לקבל הגנה מהמדינה, עדיף להן להישאר מסכנות ומצולקות. "בכוונתי להגיש כבר היום הצעת חוק שתחייב את הפרקליטות להגיש את הבקשה לבית המשפט להגביל את חזרת הפוגע לסביבתו של הקרבן כשמדובר בקורבנות של גילוי עריות. האם זה לא מובן מאליו שצריך לשמור על הקורבנות כשהאדם חוזר למקום מגוריו? כמו-כן בכוונתי לפעול לכך שכאשר הקרבן יקבל מידע רגיש כמו שחרור הפוגע, הדבר יעשה על-ידי גורם אנושי שהוכשר לכך, ולא על-ידי מערכת ממוחשבת. בדיוק כפי שלא מודיעים לאדם שהוא חלה בסרטן, כך גם בנושא הזה יש להפעיל את מלוא הרגישות".
|
|
מסמך: אלימות כלפי נשים - ריכוז נתונים לשנת 2012
|
|
מסמך זה מוגש לוועדה לקידום מעמד האישה לקראת ציון היום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים, שיצוין ב-25 בנובמבר. במסמך מוצגים, בין היתר, נתונים מגופים שונים אודות מקרי האלימות שהתרחשו בשנים האחרונות כנגד נשים ובכלל זה רצח נשים בידי בני זוגן, אלימות במשפחה ועבריינות מין. כמו כן, מפורטות תוכניות שונות לטיפול ושיקום הנפגעת וכן תוכניות לטיפול בפוגע. בין הגופים האמורים; שירות בתי-הסוהר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, משרד העלייה, הקליטה והתפוצות ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית.
24/11/2012
| שלי מזרחי
●
מרכז המחקר והמידע, כנסת
|
|
|
ניתוח תחום אלימות נגד נשים
|
|
"זה בידיים שלנו" - סקירה מס' 1 בסדרת סקירות בסדרת תחומי פעולה במגזר השלישי בישראל.
ארגון 'מידות', המבקש לקדם את האפקטיביות בפעולת עמותות ותורמים, מציג סקירה הכוללת המלצות לפעולה אפקטיבית של העמותות, התורמים והממשלה.
מידות טוענת כי תוצאה אפקטיבית בטיפול בקורבנות האלימות תושג, בין היתר, בעזרת הקמת גוף לאומי לריכוז הטיפול באלימות נגד נשים, תיאום בפעילות עם למעלה מ-50 העמותות שפועלות בתחום וקביעת מדדים להצלחת פעילות העמותות
עיקרי הממצאים המופיעים בסקירה:
• היעדר מאגר מידע מרכזי – המשמעות: אין שיתוף בידע, בזבוז זמן ומשאבים ויכולת מוגבלת להשיג תוצאות מיטביות בטיפול בנשים שסובלות מאלימות.
• בתחום פועלים 53 ארגונים, המספקים מענה הכרחי וחשוב ועושים עבודת קודש בטיפול בנשים הסובלות מאלימות. עם זאת, קיים חוסר תיאום והיעדר פעולה משותפת של ארגוני הנשים לקידום מטרת העל המשותפת לכל הארגונים.
• אפקטיביות ההשקעה הכספית של המדינה בתחום עומדת בסימן שאלה: המדינה, שהיא המממנת העיקרית של התכניות לטיפול בנשים המוכות, משקיעה את כספי הציבור באופן לא אפקטיבי: 80% מהתקציב המיועד ב-2009 הופנה לאכיפה וענישה, ורק 20% למניעה, לחינוך, לטיפול ולשיקום. המדינה הקצתה בממוצע רק מעט מעל 2,000 ש"ח לשנה לכל אשה שנפגעה (סכום שאמור להספיק לכל הוצאותיה: לטיפול רפואי, לטיפול נפשי, לייעוץ משפטי, לנסיעות, ובמקרה של עזיבת הבית: לכיסוי עלויות המעבר והעתקת הילדים).
בנוסף, קיימת בעיה קשה של שירותים מתאימים וזמינים, למשל מקלטים וקיימות מעט מאוד תכניות לשיקום גברים אלימים.
• המדינה לא מסייעת לארגונים הפועלים בתחום לטייב את פעילותם, לא בודקת האם הפתרונות שהם מציעים משיגים תוצאות ולא משקיעה די תקציבים בפיתוח ושכלול יכולתם של הארגונים לפעול באופן אפקטיבי יותר. התוצאה: לרבים מהארגונים הפועלים בתחום אין משאבים, ידע או כלים להעריך את פעולותיהם ולבדוק האם הפתרונות שהציעו לנשים הזקוקות לכך השיגו את פעולתם. לו היו עושים זאת היו הם והתורמים להם יכולים ביתר ביטחון לקבל החלטות ולייעד את כספם באופן אפקטיבי.
• היעדר ראייה מערכתית ותכנון לטווח ארוך, שהוא אחד הקריטריונים הבסיסיים להשגת תוצאה אפקטיבית בטיפול בקורבנות אלימות.
• אין תכניות שיקום ארוכות טווח המשלבות מרכיבים כלכליים ונפשיים, וכן מרכיבי רווחה, הכשרה, תעסוקה ודיור.
• היעדר מדיניות משותפת והיעדר תיאום בין משרדי הממשלה השונים, שעוסקים בנושא.
• משרד הרווחה מרכז ידע רב, שליטה על תקציבים, על מכרזים ועל קביעת סדרי עדיפויות. במקביל, ארגוני המגזר השלישי נושאים בפועל בעיקר הנטל בטיפול ובסיוע לנשים הקורבנות. הארגונים פועלים באופן יצירתי ומספקים מענה, גם במקומות שהיה זה תפקיד המדינה לסייע לנשים.
• השקעה אפקטיבית של התקציבים יכולה לחסוך כסף רב, וסבל היה נמנע מן הקרבנות, אילו הושקעו משאבים רבים יותר בהכשרת אנשי מקצוע שמומחיותם באיתור מוקדם ולטיפול בתופעה.
• מיעוט במדידה ובהערכה של תוצאות הפעילות בתחום – ארגונים הפועלים בתחום ממעטים למדוד את האפקטיביות של פעילותם, למרות שהמדידה היא כלי מרכזי בתהליכי למידה ושיפור. הסיבות לכך הן אידיאולוגיות וכן סדרי עדיפויות – מחסור במשאבים, חוסר בידע ובכלים, היעדר מודעות, היעדר שיתוף פעולה מצד מוטבות והיעדר תמריצים.
• קשיי תקציב ומיעוט תורמים: תחום זה מתאפיין במיעוט תורמים בהשוואה לתחומים חברתיים אחרים. תורמים חוששים להיות מזוהים עם הנושא ותרומותיהם נמוכות וחד פעמיות, ולא מאפשרות השגת תוצאה חברתית משמעותית. עקב כך מתקשים הארגונים לפתח תשתיות החיוניות לקיום פרויקטים מתמשכים.
נתונים מספריים:
• לפי נתוני המשטרה: בכל שנה נאנסות 3,700 נשים (בממוצע: 10 נשים ליום!) ו- 15 נשים נרצחות על רקע מגדרי.
• כמעט כל אישה ישראלית מעל גיל 15 נפגעה לפחות פעם בחייה מהטרדה מינית, מתקיפה מינית, מאלימות כלכלית, מאלימות נפשית או מאלימות חברתית.
• פער בין מספר הנפגעות מאלימות מגדרית לבין מספר המתלוננות: כמעט 200,000 נשים מוכות מדי שנה בארץ, פחות מרבע מהן מדווחות לרשויות.
• דיווח חלקי מאוד: בכל שנה מדווחים למרכזי הסיוע קרוב ל- 9,000 מקרי אלימות מינית, רק חמישית מהם מדווחים למשטרה.
• היקף ההשקעות הציבוריות, כולל עלויות אכיפה וענישה, במיגור התופעה ובטיפול בקורבנותיה עמד ב- 2009 על 456 מליון ₪ בלבד (שהם 0.12% בלבד מתקציב המדינה לשנת 2010).
• בשנת 2009 עמד הסעיף התקציבי של משרד הרווחה המיועד למענקים עבור נשים, שיוצאות ממקלטים לנשים מוכות על: 0 ₪!!
זרקור על פעילות הארגונים והמשקיעים בהם בקידום נושאי חברה וסביבה
הסקירה, ראשונה בסדרת סקירות תחום במגזר השלישי, נערכה ע"י האנליסטים החברתיים של ארגון 'מידות' - שיקוף ודירוג מלכ"רים' (מייסודם של ג'וינט ישראל ומיטב בית השקעות).
לדברי יעקב בורק, יו"ר הוועד המנהל של ארגון 'מידות': "'מידות' מחויבת לקדם את האפקטיביות ואת מדידת התוצאות של השחקנים הפעילים במגזר השלישי (עמותות ותורמים), בישראל. ואכן, עד כה בדקה 'מידות' עשרות ארגונים מתחומים שונים. הדו"ח הנוכחי מנתח תחום פעולה שלם ומציג תמונה קשה של המציאות. אני מזהה שתי בעיות עקרוניות הקשורות למגזר השלישי. הראשונה: הקושי להמליץ מיהם הארגונים הראויים לציון בתחום, מאחר ורוב הארגונים טרם אימצו כלי מדידה והערכה, המאפשרים לבחון את רמת האפקטיביות שלהן. השנייה: הימנעות תורמים מתרומה לתחום, חרף המנוף הגדול הצפוי לתרומה כזאת על רקע פעילותם של הארגונים והיקף הסיוע שלהם לנשים הקורבנות. אימוץ כלי מדידה להערכת אפקטיביות העמותות יסייע גם כאן".
איך גובשה הסקירה?
הסקירה הוא פרי עבודת איסוף מידע וניתוח שיפוטי של אנליסטים חברתיים מ'מידות', בתהליך מבוקר ובסיוע מומחים חיצוניים. לצורך כתיבתו נסמכו האנליסטים על ניתוח כמותני ואיכותני של מידע, שנאסף בראיונות (עם מומחים, אנשי אקדמיה, פקידי ממשל, נציגי ארגונים ומתנדבים), על סקירת ספרות מקצועית ופרסומים שונים (תקציב המדינה, ניתוח דו"חות כספיים של ארגונים) ועל מקורות לא גלויים שנמסרו על ידי הארגונים עצמם. הכתיבה לוותה בבקרה פנים ארגונית וכן חיצונית בעזרת העורך: ד"ר זהר כוכבי, מרצה לפילוסופיה, עורך ומתרגם ושל פרופ. נטע זיו, פעילה חברתית ומשפטנית מאוניב' ת"א ועו"ד אורנה לין, בעלת משרד עו"ד בתחום דיני עבודה.
בשלב הראשון מופו חמש הדרכים העיקריות אותן נוקטים הגורמים, שפעילים בתחום:
1. ענישה (בעיקר אחזקת אסירים בבתי הסוהר). 2. הגנה על נשים נפגעות מאלימות (בעיקר במקלטים לנשים מוכות). 3. חינוך ומניעה (בעיקר: איתור מוקדם, הכשרת אנשי מקצוע וחינוך). 4. טיפול ושיקום (מענה טלפוני, סעד, טיפול רפואי ונפשי, העצמת נשים, ייעוץ משפטי). 5. סנגור ושינוי מדיניות (ייצוג ופעולות לשינוי חקיקה).
29/10/2010
| גיא ראביד
●
shalevp@bezeqint.net
|
|
תאריך:
|
24/02/2014
|
|
|
עודכן:
|
24/02/2014
|
|
עידן יוסף
|
"על המדינה להגן על קרבנות עבירות מין"
|
|
התנגדויות רבות, הושמעו (יום ב', 24.2.14) בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כנגד הצעת חוק המאבק בטרור. ח"כ זהבה גלאון אמרה: "נשיא בית המשפט העליון השופט בדימוס אהרן ברק אמר - את המאבק בטרור, צריך לנהל כשיד אחת קשורה מאחור. אולם נראה שכאן שתי הידיים משוחררות. יש בהצעה שורה של הצעות דרקוניות. מה שמנחם בגין ז"ל קרא לו חוק דרקוני, נכנס לחוק ומקבל הכשר. אם ההצעה תעבור, זו תהיה לגיטימציה לפגיעה בזכויות אדם ובחשודים. אני חושבת שמי שהציע את זה, השתגע אין לי דרך אחרת לומר זאת. אנו עלולים לתת יד לרמיסת הדמוקרטיה. אני מקווה לשמוע, שלא יעשה שימוש בצווי הגבלה והרחקה כנגד מתנחלים זהו כלי לא לגיטימי. אני בעד שיעמידו אנשים לדין מול ראיות".
|
|
|
נשיא אוניברסיטת חיפה, עמוס שפירא דיווח (יום ב', 24.2.14) לוועדת המדע והטכנולוגיה כי פרופ' ישראל אומן לא נפסל מלקבל תואר דוקטור כבוד, אלא ששמו עלה כמועמד, וכמו מועמדים אחרים, הסנאט לא בחר בו אלא במועמדים אחרים. הנושא עלה לדיון בעקבות הצעה לסדר של ח"כ יעקב מרגי.
|
|
|
ועדת הכלכלה של הכנסת דנה (יום ב', 24.2.14) בכוונת משרד התחבורה להפריט את מבחני הנהיגה המעשיים (טסטים). הדיון התקיים לבקשת ח"כ עדי קול, ח"כ אלעזר שטרן וח"כ מיכל בירן. קול אמרה כי למרות שמשרד התחבורה חוזר וטוען בתוקף שאין צעדים מעשיים להפרטה, השר ישראל כ"ץ התבטא לא פעם ואמר שצריך להפריט את הטסטים. היא הוסיפה כי גם אם יש עומס - ההפרטה היא לא פתרון, שכן יש לה השלכות עמוקות על חיי אדם.
|
|
|
מזה למעלה מחודשיים, מעת עזב את התפקיד שר החוץ אביגדור ליברמן, שוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מכהנת ללא יושב-ראש קבוע.
|
|
|
בחמש השנים האחרונות, זיהו המשטרה והמכון לרפואה משפטית כ-60 גופות ושלדים שהתגלו מתוך כ-500 נעדרים מקום המדינה. הגופות שזוהו הם אנשים שנעלמו משנת 1999. כך נחשף (יום ג', 18.2.14) בוועדה לביקורת המדינה בכנסת בדיון על זיהוי גופות אלמונים ומציאת נעדרים. יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן (ש"ס) הדגיש כי "מדובר בנושא חשוב מאין כמותו, העוסק בדיני נפשות וכולל בעיות חברתיות ומשפחתיות. אזרחים פונים בלי הרף למשטרה ולא זוכים למענה, והתחושה שהדבר תלוי במפקד התחנה המקומית".
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ההפרעות האלה של אנשי המשטרה יובילו במוקדם או במאוחר למלחמה אלימה בין הציבור הדמוקרטי לבינם איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
|
|
|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
|
אלי אלון
מהתרשמות שלי ומהבנה בנושאי איכות סביבה השיקום האקולוגי והנופי של מקטע הנחל בפ"ת רחוק מלהיות מספק ומוקדם לדבר על "שיקום הנחל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|