בית הדין למשמעת של עובדי המדינה קיבל את הסדר הטיעון שחייב את העובד הסוציאלי הראשי באגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית, יוסף אמיר שוורץ, לפרוש מתפקידו בשל ניגודי עניינים בפעולותיו.
שוורץ הורשע במסגרת עסקת טיעון לאחר שבתחקיר של חדשות ערוץ 10 נחשף כי במקביל לעבודתו במשרד הרווחה, כעובד בכיר, עבד גם עבור חברת ק.ט.ב. - קהילה טיפולית בריאה בע"מ, המפעילה מעוניות (הוסטלים), שבה הייתה אשתו בעלת מניות ועובדת בכירה. כך, למשל, חתם על חוזים מטעם חברת ק.ט.ב. והפנה מטופלים למעוניות של החברה.
לאחר פרסום התחקיר על-אודותיו בחדשות10 טענה נגדו התביעה בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה כי במעשיו עסק שוורץ בעבודה פרטית ללא היתר תוך שהוא שם עצמו במצב של
ניגוד עניינים עם עבודתו ועם תפקידו ותוך פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה. עוד טענה התביעה כי שוורץ לא קיים הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין והפר סעיפים בתקשי"ר ובכללי האתיקה של עובדי המדינה.
ב-23 בינואר הודה שוורץ, במסגרת הסדר טיעון, במיוחס לו והורשע על-פי האישומים והעבירות שצוינו בכתב התובענה המתוקן. ב-28 בינואר קבע בית הדין את גזר דינו וציין כי הוא מכבד את הסדר הטיעון שהושג ואשר במסגרתו יקבל שוורץ נזיפה חמורה, הוא יפרוש משירות המדינה ב-1 בפברואר 2014, תופקע ממנו משכורת חודשית אחת והיא תנוכה מתשלומי הפרישה שלו.
"בית הדין סבור כי אמצעי המשמעת שעליהם הוחלט בתיק דנא, אכן משיגים את תכליות הדין המשמעתי. בהיותו של הנאשם עובד בכיר, החוטא פעם נוספת גם בעבירות שבהן הורשע בעבר על-ידי בית הדין, אחת דינו לא להמשיך את עבודתו בשירות המדינה", ציינו עורכי הדין אברהם בן קרת ואפרת נאות מרקוביץ וסוזי לוי שישבו כבית הדין המשמעתי. לדבריהם, טוב עשה שוורץ כאשר הפנים את כל הנאמר בהסכימו לקבל את הסדר הטיעון הכולל פרישה.
"עם זאת, אמצעי המשמעת מידתיים המה. בין היתר, מתבטא הדבר בכך שהתביעה לקחה בחשבון, על-אף הכל, את שירותו הטוב למדינה במשך שנים רבות, ואת לקיחת האחריות על ידו, על אתר. לפיכך, לא עתרה התביעה לפסילה משירות המדינה [בעתיד, א.ו.]". לדבריהם, הימנעות התביעה מבקשת הפסילה נובעת מן ההבנה שהן הנאשם והן התביעה אינם מעוניינים בחזרת שוורץ לעבודה במשרד.
